נראה שלא נמצא מי שיחלוק על כך שעולם העבודה המודרני השתנה בעשורים האחרונים באופן דרמטי. אם בעבר הורים חינכו את ילדיהם "לרכוש מקצוע עם ביטחון", הרי שבעולם הדינאמי והתזזיתי של ימינו, עצה זו כבר רחוקה מלהיות מתכון להצלחה.
נראה כי מה שלמדו בדרך הקשה עובדי הצווארון הכחול, טרם הופנם לחלוטין בקרב עובדי הצווארון הלבן, שחלקם עדיין סבור שתכתיבי הכלכלה, הגלובליזציה והטכנולוגיה אינם חלים לגביהם. וכשבעורכי דין עסקינן, נשאלת השאלה לאן מועדות פני המקצוע, וכיצד אפשר להתכונן טוב יותר לבאות.
מבט על שוק עריכת הדין האמריקאי יכול לספק כמה תובנות מרתקות, ולהסביר כיצד השוק עובר שינויים ותמורות.
בין השנים 1978-2003, גדל סקטור עריכת הדין בארה"ב פי 4 מהגידול הממוצע של הכלכלה האמריקנית, ומשקלו עלה מ-0.4% ל- 1.8% מהתוצר, ואיתו- ההכנסות והרווחים.
ואולם, המגמה האיתנה של גידול במספר עורכי הדין שהחלה עוד בשנות ה- 90, נעצרה לחלוטין באמצע שנות ה-2000, ועברה לירידות חדות בשנים האחרונות (ראו גרף). אין ספק כי המשבר הכלכלי של 2008 שיחק תפקיד חשוב במשוואה, אך זה רק חלק מהסיפור. מה הם הגורמים לכך?
גלובליזציה פוגשת בטכנולוגיה בתחום עורכי הדין
חלק מהמקצועות החופשיים מושפעים יותר מאחרים מהפיכתו של העולם לכפר גלובאלי אחד קטן, אולם גם בעולם עריכת הדין חלו תמורות בהקשר זה. אחד השינויים המשמעותיים נוגע לעבודה משפטית במיקור חוץ (Outsourcing), כאשר משרדים מעבירים משימות משפטיות שגרתיות לעורכי דין חיצוניים, לעתים אף ממדינה אחרת, תמורת תשלום נמוך יותר.
דוגמה טובה לכך הן הודו וצפון אירלנד דוברות האנגלית, המספקות שירותים משפטיים לשוק הבריטי בתשלום נמוך משמעותית, דבר היוצר לחץ על משרדי עריכת דין ועובדיהם לייעל את עבודתם.
מימד התייעלות נוסף הינו פיתוחים טכנולוגיים. תוכנות מחשב יצירתיות, מאגרים משפטיים ממוחשבים ואפליקציות סלולאריות מסייעים בידי עורך הדין לבצע יותר עבודה בפחות זמן, דבר אשר אמנם משפר תוצאות ותפוקות, אך כפועל יוצא גם מקטין את הצורך בצוות גדול ובזבזני של עורכי דין.
הצוות המנהל במשרדי עריכת הדין כבר אינו יכול להרשות לעצמו ניתוק מדרג עורכי הדין השכירים, ונדרש לבחון באופן תדיר כיצד ניתן לייעל את עבודתם של אלו האחרונים, לעתים עד כדי 'פיטורי התייעלות' של עורכי דין מיותרים.
שינוי בתמחור במשרדי עורכי דין
בנוסף, בשנים האחרונות נרשם גם שינוי בשיטות לחיוב לקוחות. עקב התחרות הגדלה, משרדי עריכת דין רבים זונחים את השימוש בתשלום לפי שעה, ומתאימים את שיטת הגבייה לצרכי לקוחותיהם.
שיטות תמחור יצירתיות יותר תופסות את מקומן של השיטות השמרניות. שיטה אחת הינה תשלום קבוע לפי משימה, במסגרתה מקבל עורך הדין סכום כספי (Fix Price) כנגד ביצוע משימה כלשהי, ללא תלות במספר השעות שעבד.
שיטת תשלום נוספת היא תשלום במקרה של הצלחה בלבד בהליך מסוים (Success Fee), דבר הנפוץ בתחום של דיני הנזיקין ותביעות על פגיעות גוף.
בנוסף, קיים תשלום אחוזים מרווחים עתידיים של הלקוח, דבר הנפוץ בתחום הסטארט-אפ, שיטה בה משרדי עוה"ד הופכים ל- "שותפים השקטים" בסטארט אפ מבטיח בתמורה לייצוג משפטי ללא עלות או בעלות נמוכה.
שיטה אחרונה לתשלום הינה תשלום לפי שעה עם מגבלת סכום מקסימאלי לתשלום, דבר המקנה שקט נפשי מסוים ללקוח, עם תמריץ לעורך הדין להיות יעיל בעבודתו.
שיטות אלו מאתגרות את המשרדים הגובים תשלום שעתי בלבד, ומחייבות אותם להיות יצירתיים יותר.
עריכת דין – מקצוע או עסק?
תוצר לוואי נוסף של הגלובליזציה, הפיתוחים הטכנולוגיים וההתפתחות הכלכלית הוא התביעה מעורכי הדין להתאים את התנהגותם לעולם העסקי. ככל שגוברת התחרות בין חברות במגזר הפרטי, כך גוברת הדרישה מעורכי הדין להבנת עומק בעסקי הלקוח, ולמעבר מהחשיבה הקלאסית של 'זיהוי בעיות' אל עבר הדרישה המודרנית של 'מציאת פתרונות'.
ואכן, תלונה נפוצה הנשמעת רבות מצד לקוחות עסקיים כלפי עורכי דין היא חוסר הבנה של עסקיהם, האילוצים בהם הם פועלים, וכן הלאה. עורכי הדין המצליחים הם אלו אשר בנוסף לשירות משפטי אמין, מצליחים להקטין את עלויות העסקה של לקוחותיהם, להגות פתרונות הגיוניים מבחינה עסקית, ולסרבל את פעולת הלקוח באופן המינימאלי ביותר.
כך, גוברת הדרישה למשרדי נישה מיוחדים הפועלים במספר מצומצם של דיסציפלינות, או לחילופין למשרדים גדולים ורב-תחומיים המסוגלים לספק שירות יצירתי ושלם בתחומים רבים (one Stop Shop). כך או אחרת, התביעה ממשרדי עריכת הדין היא לייצר ערך כלכלי מוחשי עבור עסקיהם.
לסיכום, ברור כי השינויים הטכנולוגים, הגלובליזציה והגישה העסקית למקצוע תובעים מעורכי הדין לעשות את ההתאמות הנדרשות, ובראש ובראשונה להגדיל את תפוקתם, יעילותם ותרומתם למשרד בו הם עובדים.
גם משרדי עריכת הדין נדרשים לרענן את תפיסותיהם הישנות ולהגביר את היצירתיות, לאור התחרות הגדלה והולכת בינם לבין מתחריהם על ליבו וכיסו של הלקוח. כך או אחרת, נראה כי על כל הצדדים למקצוע לעשות את המעבר הנדרש בין שמרנות לחדשנות, אם ברצונם להמשיך ולשגשג בשוק זה.
