החל מסוף שנות התשעים הפך האינטרנט לחלק אינטגראלי מפעילותנו היומיומית, עד כי קשה לדמיין את חיינו בלעדיו. בהקשר זה, מעניין לבחון את השימוש אשר עושים משרדי עוה"ד באתרי אינטרנט לצרכיהם השונים.
משיטוט קצר ברשת, עולה כי למרבה הפלא למשרדי עו"ד לא מעטים בישראל כלל אין אתר אינטרנט. מגמה זו אינה ייחודית לישראל, מסקר שערכה לשכת עוה"ד האמריקנית בשנת 2012 עולה כי רק לכ- 60% מהמשרדים בארה"ב יש אתר אינטרנט, וזאת למרות שדווקא מגזר זה זקוק לאתר איכותי לצרכים שיווקיים.
האם הדבר מפתיע? מקצוע עריכת הדין מושתת על יחסי האמון הייחודיים שבין עו"ד ללקוחו. בהתאם לכך, הסברה הרווחת היא כי דרך גיוס הלקוחות היעילה ביותר הינה "מפה לאוזן". יש טעם רב בסברה זו, שכן מבחינת הלקוחות עצתו של חבר או בן משפחה אמינה הרבה מעבר לכל מודעה פרסומית. מאידך, הסתמכות על הגעת לקוחות "מפה לאוזן" כאמצעי הגיוס היחיד, תוביל לפספוס היתרונות שהביא עימו עידן האינטרנט:
1) טיב השימוש באינטרנט והיקפו– בסקר שנערך מטעם איגוד האינטרנט הישראלי בשנת 2011 עלה כי 86% מהנשאלים משתמשים באינטרנט באופן יומיומי, 76% ביצעו שימוש במנוע חיפוש, ומתוכם 84% חיפשו מידע בדבר מוצרים או שירותים. המסקנה ברורה- באשר לנוכחות באינטרנט, "אם אינך שם, אינך קיים".
2) חשיבות אתר המשרד כמחולל רושם ראשוני– אתר האינטרנט של המשרד מתפקד כמעין "תעודת זהות" וכמפגש ראשוני של קולגות ולקוחות פוטנציאליים.
אתר אינטרנט עדכני, נאה ומתוחזק כהלכה הכולל פרטי יצירת קשר וביוגרפיות עשוי ליצור רושם ראשוני חיובי. במידה והאתר יכלול אף תוכן מקצועי, בלוג ומידע נוסף- יושג אפקט זה ביתר שאת.
3) בסיס למאמציו השיווקיים של המשרד– היקף הלקוחות המצטרפים למשרד קשור בין היתר בתדמיתו. יחד עם זאת, לנוכח היקף השפעת האינטרנט על הרגלי הצריכה, יש לראות באתר כגורם מפתח במערך האסטרטגיה השיווקית של המשרד, לצד שיטות גיוס הלקוחות המסורתיות.
יצוין, כי ניתן להפיק נתונים מדידים ומדויקים בדבר התנהלות הגולשים באתר, דבר אשר עשוי לסייע בגיבוש תפיסתו השיווקית של המשרד.
4) המתחרים כבר שם– למתחרה העיקרי שלך בשוק עריכת הדין כבר יש אתר, והוא נהנה מחשיפה מוגברת ללקוחות פוטנציאליים… ככל שהאתר של המתחרים ערוך ומקודם כהלכה, יש להניח כי הם נהנים מהיקף גובר של לקוחות בהתאם. במידה ואין למשרדך אתר, למתחריך יתרון עסקי משמעותי על פניך.
מינוף אתר האינטרנט להגשמת צרכי המשרד
הקמת אתר אינטרנט הינו צעד מתבקש אולם לא די בכך- על האתר להלום את צרכיו השיווקיים של המשרד. למרבה הצער, אתריהם של חלק בלתי מבוטל מהמשרדים בישראל מתאפיינים במבנה גנרי דומה הכולל פירוט דל של תחומי עיסוק וביוגרפיות לקוניות של עוה"ד, לצד מימרות שחוקות בדבר מקצוע עריכת הדין ועיצוב נדוש (מאזניים, פטיש וכו'), בבחינת "מה שטוב למתחרים טוב גם לנו".
דע עקא שבפועל, משרדי עו"ד נבדלים זה מזה בצרכיהם העסקיים, בתחומי העיסוק, בקהל היעד ועוד. בהתאם לכך, אתר אינטרנט חסר מעוף יחטיא את מטרות המשרד, לרבות בידולו והבלטתו בסביבה התחרותית השוררת כיום במקצוע.
משרד קטן (עד 5 עו"ד) לרוב יציב בראש מעייניו את שאיפתו לחדירה ראשונית לתחומי עיסוקו, גיבוש זהות והגעה לתודעת לקוחות. לפיכך עליו להשקיע באתר המציג את אופיו תוך שימת דגש על נראות ושימוש בטכניקות שיווק, לרבות רכישת מודעות ממומנות, קידום המשרד במנועי חיפוש (SEO) ומעורבות ברשתות חברתיות ובכתיבת בלוג.
משרדים בינוניים (עד 50 עו"ד) מתאפיינים לרוב בשאיפתם להרחיב את היקף פעילותם ומאגר לקוחותיהם, לבלוט ולבדל עצמם כייחודיים. כך, יתמקדו משרדים אלו בהבלטת יתרונותיהם באמצעות אתר המשרד. הדבר נעשה באמצעות הבלטת עו"ד ושותפים מוכרים ובולטים בתחומם, הדגשת תחומי התמחות הייחודיים למשרד, הבלטת הישגיהם ועוד.
המשרדים הגדולים (50 עו"ד ומעלה) נהנים ממוניטין מבוסס ומקהל לקוחות יציב. לרוב אין הם צריכים 'לחזר' אחר לקוחות פוטנציאליים, שכן שמם הולך לפניהם. בהתאם לכך, השיקול המוביל בעניינם הוא שימור המותג וקיבוע תדמיתם כאוטוריטה מקצועית בתחומי עיסוקם.
סיכומו של דבר
עולה כי נוכחותם של משרדי עו"ד ברשת אינה עוד בגדר מותרות, אלא כורח המציאות העסקית בעידן הטכנולוגי הנוכחי. הקמת אתר אינטרנט ערוך כהלכה תוך התאמתו לצרכיו העסקיים של המשרד מהווה אמצעי שיווקי יעיל אשר בכוחו לקדם את המשרד.
