פגישות זום, עבודה מרחוק, שירותים מקוונים: פריצתו של נגיף הקורונה לחיינו אילצה את השוק המשפטי בישראל לבצע לא מעט התאמות. השפעות המגפה לא פסחו על ציבור עורכי הדין, כאשר אחת התופעות הבולטות ביותר היא התרחבות משמעותית של תופעת המיזוגים.
מיזוגים בשוק המשפטי תמיד התקיימו בעוצמה ובתדירות לא מאוד גבוהה – אך פרוץ משבר הקורונה הפך את התופעה מ- 'טפטוף' – לשטף בלתי פוסק: השוק המשפטי בישראל פשוט לא מפסיק להתמזג.
המיזוגים נבדלים זה מזה מבחינת תחומי עיסוק וגודל. כמה דוגמאות? בבקשה:
- שבלת מיזגו במהלך 2022 את עמוס בנצור, שירי מלכה ובהמשך את הרפז, אורן, אדלר ואת דותן כהן;
- נשיץ ברנדס אמיר מיזגו את משרד לאמעי רהט סידר פינק;
- פישר (FBC) קיבלו לשורותיהם שבעה עורכי דין ממשרד ירון מהולל, אלדד כורש וטלי סלטון ישועה ממשרד APMוכן מיזגו את זאב הולנדר;
- פירון מיזגו את אבי מורה;
- אפרים אברמזון חברו לש. פרידמן;
- ובתחום מיזוגי הענק – אגמון התמזגו עם טולצ'ינסקי;
- יגאל ארנון התמזגו עם תדמור לוי;
- והטרי והגדול ביותר – מיזוג הענק של גולדפרב זליגמן עם גרוס.
למיזוגים בשוק המשפטי יתרונות ברורים: שיפור תדמית המשרד, מיצובו כגדול וחזק יותר, הרחבת תחומי העיסוק והשירות הניתנים ללקוחות, שילוב כוחות ומוחות משפטיים וכמובן גם (לרוב) – חיסכון בהוצאות. אין מנוס – מיתוג של משרד עו"ד בתור 'אחד המשרדים הגדולים בישראל' משפיע באופן ישיר על איכות כוח האדם המגויס, וגם על היכולת לגייס לקוחות גדולים. עם זאת נאמר באותה נשימה – לא כל הנוצץ זהב.
מיזוגי ענק כמו זה של גולדפרב זליגמן וגרוס מביאים עימם אחריות רבה. לקוחות שפונים למשרדים בסדר גודל כזה מצפים מהפירמה לעמוד בהתחייבותה להיות One Stop Shop של ממש באופן חסר פשרות, ולקבל סטנדרט שירות ומקצועיות ברמה הגבוהה ביותר. אחרת, הלקוח פשוט יפנה ל"מפלצת" הבאה.
חשוב לנקוט במשנה זהירות בהחלטה על מיזוג כזה או אחר, ולהבין האם מדובר במיזוג איכות – או במיזוג כמותי גרידא ('מיזוג נפח'). מיזוגי איכות הם כאלו שמכניסים נישות נוספות למשרד בדמות כוח-אדם איכותי ולקוחות tier#1, כך שהמיזוג בין המשרדים יביא להרמוניה שתאפשר דה-פקטו אספקת שירותים משפטיים מא' עד ת'. ככל שהמיזוג הוא אכן איכותי – הוא יכול להגדיל באופן משמעותי את יכולותיו המקצועיות של המשרד, ככל שהזמן עובר.
ביציאה לדרך באיתור מיזוגים, יש לקחת בחשבון סיכון פוטנציאלי – פגיעה באופי המשרד ובלכידות החברתית. לכל משרד עו"ד DNA משלו שעשוי להיפגע כתוצאה ממיזוג עם משרד אחר שאינו דוגל באופן התנהלות דומה. כאשר 'מוהלים' בין שני משרדי עו"ד, פגיעה כזו בדרך כלל תבוא על חשבון המשרד הקטן יותר מן השניים, שיהיה חייב לאמץ את הנורמות והערכים של המשרד הגדול יותר.
ללא תמיכה מקצועית נכונה, הדבר עלול להוביל לאובדן מוחלט של הזהות של המשרד, לפגוע בסביבת העבודה וכתוצאה מכך לערער את המשאב החשוב ביותר במשרד עורכי הדין – המשאב האנושי.
אם נביט לרגע ממעוף הציפור על הסקטור המשפטי, ראוי לציין כי כבר כעת מיזוגי ענק בשוק המשפטי גורמים בדרך עקיפה (ולעיתים ישירה לחלוטין) לפגיעה בתחרות בענף, ומעמידה משרדי עו"ד קטנים-בינוניים בפני דילמה לגבי המשך דרכם.
אל לנו לשכוח את יתרונותיהם של משרדים קטנים יותר, כמו למשל המרחק הקטן בין הלקוח לשותף האחראי והתאמתם של משרדים כאלו ללקוחות שהולכים לאיבוד בפירמה גדולה.
כמו כן, שוק עריכת הדין בישראל (על רקע הריכוזיות המשמעותית שבו) אוחז בהרבה מאוד ניגודי עניינים שלא מאפשרים למשרדי הענק טיפול במגוון תיקים, ולכן למשרדים בינוניים וקטנים יש לעיתים הזדמנויות ייחודיות שהמשרדים הגדולים לא יכולים לאפשר לעצמם.
לסיכום – השוק המשפטי בישראל חווה מיזוגים רבים ולא נראה שתופעה זו הולכת להיפסק בקרוב. עם זאת, חשוב לבצע חשיבה משמעותית לפני יציאה במהלך משמעותי כמו זה, ולקחת בחשבון את הבעיות שהדבר עשוי לעורר.
אנחנו בכל מקרה, ממליצים בחום להתייעץ עם המומחים בתחום (זה אנחנו 😊). לפרטים – מוזמנים לפנות למחלקת המיזוגים במשרדנו – קישור.
