חידה: מה הקשר בין הענקת שם פרטי למשרד עורכי דין, קרוואן נייד, ראיונות בטלוויזיה, קאובוי עם אקדח ואישה חצי ערומה? התשובה: אתיקה, גבירותי ורבותי. אתיקה! בדיוק כשחשבנו שראינו הכל, והיצירתיות של עורכי הדין לפרסם עצמם הגיעה לשיאה, גיליון 'אתיקה מקצועית' (71 במספר) פורסם על ידי לשכת עורכי הדין בישראל, והוכיח לנו שהטוב עוד לפנינו.
אז בלי להתמהמה יותר מידי, בואו נצלול לשינויים, ההבהרות והאנקדוטות שפורסמו במגזין שסוגר את שנת 2021 🙂
#1 – אם שילמת כדי להופיע בטלוויזיה – זו פרסומת
הבהרה זו מגיעה על רקע פניות רבות של עורכי דין לוועדת האתיקה הארצית בנוגע לתשלום עבור הופעות של עורכי דין בטלוויזיה. ע"פ וועדת האתיקה, כלל 3(י) לכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א- 2001 קובע כי עורך דין רשאי לשלם בעד פרסום מאמרים מקצועיים וראיונות בטלוויזיה, ובלבד שייכתב במפורש שמדובר בפרסומת. המטרה מתכתבת עם סעיף (יא) לכללים לפיהם עורך הדין צריך להיזהר שלא ליצור רושם מטעה אודות עורך הדין, שמא יהיו מי שיחשבו בטעות שאותו עורך דין הוזמן להתראיין בשל כישוריו, בעוד שבפועל הוזמן בשל הסכום ששילם. בהתאם, עורך דין ששילם על מנת להופיע בטלוויזיה צריך להבהיר שמדובר בפרסומת.
#2 – חשש להטעיה או פרסום תמים?
עורך דין פנה לוועדת האתיקה לאחר שקיבל הצעה לפרסם עצמו באתר לפרסום עורכי דין המהווה מעין 'אינדקס עבור עורכי דין', ורצה לדעת האם מותר לו לענות בחיוב להצעה. על פי המתואר, באותו האינדקס מדורגים עורכי הדין ומופיעות המלצות וחוות דעת שקיבלו מלקוחותיהם.
לאור החשש שההמלצות שניתנו על עורכי הדין אינן אובייקטיביות, ובשל העובדה שהאתר אינו מדרג באופן עצמאי את עורכי הדין – אלא את ההמלצות שניתנו על ידי לקוחותיהם של עורכי הדין (שנבחרו על ידי אותם עורכי דין) – וועדת האתיקה קבעה בהחלטתה כי אסור לעורכי הדין לפרסם עצמם באופן זה.
#3 – לכל עורך דין יש שם פרטי שניתן לו בפנקס
עורכת דין פנתה לוועדת האתיקה בשאלה האם היא רשאית לפתוח משרד עורכי דין ולהעניק לו את שמה הפרטי בלבד. וועדת האתיקה השיבה לפונה כי ככל שמדובר בעורכת דין יחידה, אין להתיר לה לקרוא למשרד "משרד עורכי דין" בנימוק שמדובר בפרסומת שעלולה להטעות את הציבור לחשוב שמדובר ביותר מעורכת דין אחת.
לגבי החותמת ונייר המכתבים – קבעה הוועדה כי על עורכת הדין לציין את שמה המלא כפי שמופיע בפנקס עורכי הדין, שכן ציון השם המלא חשוב לעניין האחריות לנכתב ולמניעת הטעיית אדם מן היישוב. באשר לשלט ולוגו המשרד – הוועדה התירה שימוש בשם הפרטי ו/או בשם המשפחה בלבד.
#4 – מסתבר שקרוואן נייד זה לא משרד
עורך דין שעוסק במשפט מנהלי ובדיני עבודה, ובין לקוחותיו עובדים זרים (שלדבריו, נגישותם לשירותים משפטיים מוגבלת), פנה לוועדת האתיקה וביקש לברר האם עורך דין רשאי להחזיק משרד בקרוואן נייד. למען הסר ספק, עורך הדין ציין כי פנים הקרוואן "נראה מבפנים בהתאם לנדרש".
הוועדה לא האריכה בדברים וקבעה שהקרוואן אינו עומד בכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו- 1996 ואינו מהווה 'משרד' כהגדרתו בסעיף 4.
#5 – העליתם פוסט לפייסבוק? נפלא. רק שימו לב לתמונה שאתם מעלים לצידו
לסיום, 2 סיפורים שלא שומעים כל יום. וועדת האתיקה החליטה להגיש קובלנה נגד שני עורכי דין בגין עשיית פרסומת אסורה, התנהגות בלתי הולמת ואי שמירה על כבוד המקצוע. מה הם עשו אתם שואלים?
במקרה הראשון – עורכת דין פרסמה בפייסבוק פוסט שבמסגרתו כתבה את הנוסח הבא: "בעוד שבועיים מדליקים אורות גם בשעות היום". עד כאן הכל בסדר (מוזר, אבל בסדר). הבעיה התחילה כשלאותו הפוסט עורכת הדין החליטה לצרף צילום מאחור של אישה ערומה כמעט לחלוטין, מנסה לתפוס טרמפ על הכביש, כשרכב עם אורות דולקים נוסע לכיוונה. מה נגיד… יצירתי – על זה אין וויכוח.
במקרה השני – עורך דין פרסם פוסט בפייסבוק בו הציג את עצמו כ"מחסל החובות". המודעה כללה את הנוסח הבא: "לפני שאתם עושים מעשה פזיז בעקבות לחץ מיותר של הדורשים, דברו איתי. אין בעיה שאין לה פתרון. פנו עוד היום לשיחת ייעוץ חינם".
עכשיו בואו נדבר על זה. גם אם הוועדה הייתה מצליחה להתעלם מהמומחיות שאותו עורך דין בחר לייחס לעצמו (מחסל החובות? נו באמת), לא ברור לנו איך אפשר לצפות מהוועדה להתעלם מהתמונה שצורפה לפוסט – תמונת פוטומונטאז' המורכבת מתמונת עורך הדין לבוש בתחפושת קאובוי(!) האוחז באקדח(!) המפנה לשלט ועליו הכיתוב הנ"ל.
בקיצור, "בחורות (חצי) ערומים – זה חולירע" ואם תשאלו את ועדת האתיקה גם תמונה של עורך דין שהוא בעצם קאובוי עם אקדח לא בדיוק שומרת על כבוד המקצוע.
* למעוניינים לעיין במגזין האתיקה המלא של לשכת עורכי הדין – לחצו כאן.
