משרדי עורכי הדין מבקשים להשתלב בעולם הפרסום המשתנה והמתקדם, ובפתח ניצבת לשכת עורכי הדין כרגולטור האוסר ומאפשר פרסום מסוגים שונים, על רקע שמירה על כבוד המקצוע ואיסור על שידול.
לאחרונה פורסם בגיליון מס' 45 של 'אתיקה מקצועית' צרור עדכונים בכל הנוגע לאתיקה מקצועית לעורכי דין, חלק מהעדכונים הם חזרה על הישן והמוכר, אולם חלק קובע גבולות-גזרה חדשים לאסור ולמותר לעורכי הדין בפרסום.
ורק עוד מילה לפני שנעבור לחידושים ולעדכונים. חשוב לזכור כי לעורכי הדין קיים קוד אתי וכללי אתיקה בכל הקשור לפרסום. במידה ואתם מוצאים עצמכם מתלבטים או שוקלים כניסה לערוץ פרסומי חדש, מוצע לפנות בשאילתא לועדת הייעוץ לענייני פרסומת של לשכת עורכי הדין, ולבקש חוות דעת. כך תחסכו מעצמכם מבוכה ואי נעימות, במידה והפרסום שביצעתם אינו עומד בקנה אחד עם הוראות הלשכה.
להלן העדכונים של לשכת עורכי הדין בתחום האתיקה, כפי שפורסמו לאחרונה-
1) שידול אסור– המילה שידול מעצם טבעה תפסה קונטציה רעה של פיתוי, שכנוע שלא בדרכים כשרות והפעלת לחץ מאסיבי. למען טיהור המהלך שבו עורך דין פונה ללקוחות בשלב הראשוני נקבע מהו "שידול אסור" וההנחיות האחרונות קובעות, יתכן גם במטרה לצמצם את כמות הספאם שנשלחת על ידי מי שאמור לייצג מקצוע מכובד, כי עורך הדין מוגבל לשליחת מכתב לעורך דין פרטי ובו הצעה למתן שירותים של לא יותר מפעמיים בשנה.
מעבר לכך, על יועץ משפטי של מוסד/ארגון/חברה, נאסר לחלוטין לשלוח מכתב שכזה. האיסור של ההתכתבות עלול להוות בעיה בעבודה של משרדי עריכת הדין מאחר ורבים מהם נמצאים בקשר שוטף עם קולגות ממשרדים אחרים. מכתב להצעה למתן שירותים יכול לצמוח ממקורות רבים: 'שופינג' של לקוח פוטנציאלי, עבודה היומיומית עם לקוח קיים, פולו אפ להיכרויות במפגשים רנדומליים בכנסים למיניהם וכן הלאה.
2) שימוש בקופונים– עם העלייה בפופולאריות השימוש בקופונים, ובמיוחד לאחר שאתר הקניות הקבוצתיות הגדול והמצליח בעולם Groupon נכנס לישראל ורכש את השחקן הישראלי grouper, צצו אתרי קופונים רבים כפטריות אחר הגשם. מובהר, כי לעורכי הדין נאסר השימוש באמצעי פרסומי ושיווקי זה.
קשה לומר שיש בכך הפתעה רבה שהרי ברור שאתרים מסוג זה הינם אתרי פרסומת לכל דבר ועניין, המבוססים על הנחיות משמעותיות של עד 90%. ברור שעורך דין לא יכול להשתתף במכירה ומו"מ פומבי על מחיר השכר טרחה שהוא דורש.
3) תמיכה בספורטאי– במדינה שספורט הוא ענף אהוד במיוחד המערב אמוציות עם נושאים כלכליים, מורשה משרד עורכי דין לתמוך כלכלית בספורטאי. ברם, תמיכה בספורטאי אסורה לפרסום בדרך שלא הותרה מפורשות בכללים, לדוגמת ניסיון לפרסום על גבי חולצתו של הספורטאי…
4) קטעי וידאו ומלל קולי באתרי אינטרנט– אתרי אינטרנט של משרדי עורכי הדין הופכים מקצועיים יותר, עובדה שגרמה לוועדה להתייחס לסוגיות חדשות ומחייבת את המשרדים לעקוב בדריכות אחרי החלטות הועדה.
נעדכן כי חל איסור גורף על משרד עו"ד להכניס קטעי וידאו לאתר (בליווי ולא בליווי מלל קולי) ובעצם כל הכללה של מלל קולי באתר של משרד עורכי דין אינה בגדר המותר. אין בכך כל חדש שקולו של עורך הדין אינו צריך להשמע באתר המשרד אלא רק חידוד והרחבה של האיסור הקיים.
5) שימוש במצגות באתר משרד עו"ד– מותר להכניס לאתר משרד עו"ד מצגות, אשר משרדי עורכי דין רבים מעלים ומתהדרים בהם, אך יש לשים לב שהתמונות והאיורים המתווספים למצגות אלו אינם פוגעים בכבוד המקצוע.
6) פרסום פסקי דין ופרטים אישיים– הועדה החליטה שניתן לפרסם פסקי דין לרבות שמות הצדדים רק בהעדר התנגדות של לקוחות המשרד. לכך נוספה ההבהרה שלא ניתן לציין פרטים אישיים שאינם בהתאם לרשימה הסגורה של פרטים מותרים בפרסום על פי הכללים כגון: שמו, טייטל, השכלתו, תחומי עיסוקו. לרשימה זו הצטרף לאחרונה התואר מגשר מהו"ת שמוסדר בדין ומותר להכלילו באתר האינטרנט כמו גם במדריכים מקצועיים מסווגים.
7) נייר מכתבים משרדי– לכלל הבסיסי והידוע כי נייר המכתבים המשרדי יכלול את שמם של עורכי דין חברי הלשכה בלבד שאכן חברים במשרד, נקבע לאחרונה כי אין לכלול בנייר המכתבים המשרדי ציטוטים מהתנ"ך / ציטוט אחר של הוגה דעות.
מעבר למידע האינפורמטיבי, הוספת מידע בעל גוון 'רך' מתקבל כתוספת לא עניינית ולא רלבנטית לנייר מכובד שכזה. מנגד, בחומר השיווקי שהמשרד מחלק ללקוח על פי דרישתו, הועדה מאפשרת לציין כי המשרד נושא תו תקן ISO.
8) עדכונים נוספים– עוד איסור שהוא המשך ישיר וברור של איסורים קודמים הוא איסור פרסומת על אטב משרדי, בהמשך לאיסור פרסומת למשרד עו"ד על כלי כתיבה, לוחות שנה ומגנטים.
הקפידו לעקוב אחר עדכונים בנושאי אתיקה מקצועית ללשכת עוה"ד. עדכונים כאלה מתפרסמים על ידי לשכת עורכי הדין, וכן באתר Robus.
