חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פוסט אורח: כמה באמת מרוויחים עורכי-דין בארה"ב? / עו"ד עידן נצר


פוסט אורח מאת עו"ד עידן נצר
, עו"ד בפירמת Fenwick & West LLP בעמק הסיליקון שבקליפורניה, העוסק בתחום שמסקרן עו"ד ומתמחים רבים, שחוטאים לפעמים בחלומות על החלום האמריקאי- אז כמה באמת מרוויחים עו"ד מעבר לים? המאמר צוטט גם באתר News1 (חדשות מחלקה ראשונה) בקישור הבא.

Stepping Away from the Lock-Step System for Associates

אז כמה באמת מרוויחים עורכי-דין בארצות-הברית? ואיך באמת נקבעות המשכורות מעבר לאוקינוס האטלנטי? בחרתי לפתוח ולספר כמה באמת מרוויחים אותם עורכי-הדין שבניכר, חברים לשעבר לספסל הלימודים או קולגות שעזבו הכל באמצע החיים, הלכו ללמוד ומצאו עבודה מעבר לים. הסיבה לעיסוק בנושא זה היא שלא על-מנת לנקר עיניים, חלילה, או ליצור עניין יחצ"ני גרידא, אלא על-מנת להסיר את הלוט, אולי, מעל המספרים האמיתיים שבפירמות עורכי הדין בארצות-הברית וללמוד משהו על התהליך שעובר עליהן. בבחינת היום כאן מעבר לים, מחר אצלכם- בישראל…

אין מדובר בסוד כמוס. פירמות עורכי-הדין הגדולות והמובילות מפרסמות את נתוני השכר של עורכי- הדין השכירים. רובן המוחלט של הפירמות משלמות במדרגות שכר קבועות, כאשר עליות השכר הן שנתיות, אחידות, קבועות ובהתאם לוותק במקצוע. שיטה זו מכונה Lock-Step System, או – "צעידה נעולה".

בשגרה, מונח זה משמש בעברית לתיאור צורת צעידה בסך, בה החיילים צמודים זה לזה בצורה בה צעדיו של כל חייל תואמים במדויק את החייל שלפניו. ובהשאלה, מדובר בפעולה או הליך המצטיינים בנוקשות ובחוסר גמישות. ואכן, במשך שנים רבות מדרגות השכר שהיו אחידות וקבועות, נותרו כמעט ללא שינוי (זולת שתי קפיצות בתחילת ובאמצע שנות האלפיים) והתאפיינו בחוסר גמישות ושיקול דעת .

אז כמה באמת מרוויחים ?

כיום בפירמת עורכי-דין מובילה בניו-יורק, קליפורניה או וושינגטון, עורך-דין שכיר בשנתו הראשונה ישתכר 160,000$ לשנה, בשנתו השנייה ישתכר 170,000$, בשלישית 185,000$, ברביעית 210,000$, בחמישית 230,000$ ובשישית 250,000$ (בקירוב). החל משנת הוותק השביעית ואילך נפער פער קטן לטובת משרדי-עורכי הדין הגדולים במיוחד, אולם באופן כללי עליות השכר השנתיות תמשכנה ותהיינה דומות ואחידות למדי.

נשמע הרבה ? ובכן למען האמת אכן מדובר במשכורות גבוהות, אפילו במונחים אמריקאיים. אולם יש לזכור גם כי עלות המחייה בארצות-הברית יקרה בהרבה בהשוואה לישראל. כך למשל, עורך-דין שכיר בשנת עבודתו הראשונה מרוויח 13,333$ ברוטו לחודש או, בקירוב, 48 אלף שקלים (לפי 1 דולר = 3.6 ש"ח), משלם מס פדרלי בגובה של כ- 35% ומס מדינתי של כ-9% נוספים משכר הברוטו. ממה שנשאר יש לקזז עלויות מחיה (בעיקר שכר-דירה, ביטוח חיים וחינוך לילדים) ולמען האמת לא תמיד נשאר הרבה, אך לפחות מה שנשאר, נשאר בדולרים…

יתרונות

לא בכדי שוק המשכורות האמריקאי נעצר בנקודת שיווי המשקל הנ"ל. הפירמות הגדולות ביטלו כמעט לחלוטין את התחרות בינהן ולמעשה מנעו מצב של race to the top, סיטואציה בה פירמות מתחרות על עורכי-דין מוכשרים באמצעות העלאות שכר חוזרות ונישנות. בנוסף, משמעותן של מדרגות השכר הקבועות הן חסכון משמעותי בעלויות משא ומתן מול עורכי-דין מוצלחים יותר (ומוצלחים פחות).

הוודאות האופפת את השיטה הנה כלי תכנוני משמעותי לפירמות בצד התקציב הרב-שנתי, ולסטודנטים אמריקאים למשפטים אשר לרוב לווים סכומי עתק כדי לממן את לימודיהם, ולישראלים הבאים ללמוד תואר שני במשפטים מתוך כוונה להישאר ולרכוש ניסיון בינלאומי של מספר שנים טרם חזרתם לארץ. בנוסף, שקיפות המידע וזמינותו ממוססים את המתיחות בין עורכי-הדין הצעירים בפירמה וחוסכים זמן רב לשותפים בכל הנוגע להחלטות ביחס לשכר, קידום עורכי-דין אישי ובין מחלקתי.

ומה בישראל?

באדפטציה מקומית, שוו בנפשכם למשל, שהרצוג פוקס נאמן מכריזים ומפרסמים ברבים על מדרגות שכר קבועות לעורכי-הדין במשרד. לדוגמה, מעתה והלאה עורך-דין ישתכר 13,000 ש"ח לחודש בשנתו הראשונה, 15,000 ש"ח בשנייה, 17,500 בשלישית ו-21,000 ש"ח ברביעית.

דמיינו לעצמכם ששבוע לאחר מכן ש.הורוביץ, גולדפרב לוי ערן מאירי צפריר, מיתר ליקוורניק גבע לשם ברנדויין, פישר בכר חן וול אוריון ו-גורניצקי, מיישירים קו, ושבועיים אחר כך, יגאל ארנון ו- גרוס קלינהנדלר חודק הלוי גרינברג מצטרפים לחגיגה, ומי ששכחתי – גם כן.

או אז, כמה יפים ונוחים הופכים היו להיות חייהם של שותפים ועורכי-דין צעירים בישראל… המשכורות ברורות, הקידום צפוי ואחיד וכולם שווים, אפשר איפוא לשוב ולהתרכז במילוי את הארץ בחוק ומשפט… אפשרי? ימים יגידו.

חזרה למציאות האמריקאית

מה שבראו ויצרו הפירמות האמריקאיות הגדולות ושהיה כלי שרת בידם, הפך במהירה לחביבם של עורכי-הדין השכירים אשר נהנו מהעלאות שכר קבועות, אחידות, אוטומטיות ומשמעותיות. חרף קולות החריקה והמחאות הרפות אשר נשמעו פה ושם, ניכר היה שגם השותפים ובעלי השליטה נהנים מהפשטות והיעילות שבשיטה ובעיקר העובדה שהיא מפנה זמן יקר.במקום להתעסק בבהעלאות שכר ו- 'בחישה' בין שותפי המשרד, ניתן להתפנות לעבודה משפטית המתורגמת לשכר טרחה. כך שלכאורה, הכל התנהל על מי מנוחות… עד המשבר הגדול של 2008.

ואז הגיע המשבר

המשבר הכלכלי של 2008 היווה נקודת מפנה בכלכלה האמריקאית (והעולמית), והמוטו הפך ל- Flat is the new up. על-מנת לשמר את רמות הרווח לפני פרוץ המשבר, החלו הפירמות הגדולות לחתוך ולקצץ בשכר עורכי-הדין. מי שהצליח לשמור על רמת ההכנסה ורווח קבועים – שרד ומי שלא- פוטר.

במשרדים אחרים, הגדילו לעשות והורידו את סולם השכר באופן שבו מדרגת השכר הראשונה הוחזרה לרמה שאפיינה את אמצע העשור, קרי 145,000$. אותן פירמות זכו לקיטונות של בוז ובמהרה היו לקלס וללעג. בנוסף, יש לשער שמהלך זה יפגע בדירוגן הכללי בשנה הבאה שכן שכר לרוב הנו רכיב משמעותי בעל משקל רב בנוסחאת הדירוג הכללית.

נדמה שלא הייתה ברירה, מישהו חייב היה להמציא משהו חדש, דרך חדשה ומתוחכמת להחזיר לפירמות את השליטה במדרגות השכר, זו שכבר מזמן חמקה מידיהן….

עמק הסילקון לסיוע עורכי הדין

עמק הסילקון נחלץ שוב לעזרתה של אמריקה. אחרי שהמציאו פה את Google ואת ה-, iPod  ה-iPod, וה- iPhone ואפילו הרשתות החברתיות, עברו מיטב המוחות בעמק לחשוב על מודל שכר חלופי לעורכי הדין… והנה התוצאה:

ראשונה היתהOrrick, Herrington & Sutcliffe LLP ,  פירמה ענקית המונה למעלה מ-1,000 עורכי-דין ב- 22 משרדים ברחבי ארה"ב והעולם אשר נוסדה בסן-פרנסיסקו בשנת 1863. כפי שמדווח אתר הרכילות המשפטית המוביל Above The Law , Orrick  המציאה מודל חדש המבוסס על שלוש דרגות (Tiers) וביסודו שיקול דעת וגמישות ביחס למודל השכר והקידום המקצועי.

שלוש מדרגות השכר הראשונות נשארו כבעבר (קרי 160,000$, 170,000$ ו- 185,000$ לשנים אחת עד שלוש לדרגת Associate). אולם החל משנת הוותק הרביעית, נקבע טווח שכר חדש לדרגה מספר שתיים (Managing Associate) של 210,000$-250,000$ וטווח שכר לדרגה מספר שלוש (Senior Associate) של 265,000$ ומעלה.

אכן,  במבט ראשון נראה כי בסך-הכל מדובר באותן מדרגות השכר ממש, ובכן מה נשתנה?

העוקץ טמון בכך שתחת השיטה החדשה המעבר בין הדרגות אינו אוטומטי עוד. על-מנת להתקדם מעלה בדרגות, ייאלצו מעתה עורכי-הדין הצעירים לעמוד במטריצה מורכבת של כישורים ויעדים. בנוסף, בשיטה החדשה השכר בתוך הדרגות השונות ייקבע באופן אישי, יהיה משתנה וכן כפוף לשיקול דעתה של הנהלת הפירמה.

השותפים מצידם התחייבו להמציא ולהכין סקלת כישורים מפורטת וכן יעדים ומדדים לכל דרגה, לקיים ישיבות הערכה ולהעביר משוב ארוך ומפורט על כל עורך-דין… זמן רב הושחת. פירמות נוספות (כגון  Fenwick & West LLP) מיהרו אף הן והצביעו על כוונתן לאמץ מודל שכר חדש המבוסס על שלוש דרגות דומות לאלו הנ"ל. כדור השלג התחיל להתגלגל.

סוף דבר
לבינתיים בעמק הסיליקון בארה"ב, נעים עורכי-דין שכירים באי-נחת בכיסאותיהם הגדולים. האחידות חלפה מן העולם, לא עוד כולם שווים, לא עוד וודאות. גם השותפים נעים באי-נחת בכיסאותיהם הגדולים עוד יותר – חרדים בעיקר מכמות הזמן העצומה שיידרשו להשקיע תחת השיטה החדשה. לא עוד "צעידה נעולה", לא עוד חיילים צמודים זה לזה כך שצעדיו של כל חייל תואמים במדויק את צעדי החייל שלפניו.

האם מדובר בסדר עולמי חדש-ישן, חזרה לעולם של חוסר שיוויון ו-וודאות? האם כל זה בכלל מוצדק ובעיקר, האם בסופו של יום נקבל עורכי-דין טובים ומוכשרים יותר?

נראה כי עוד מוקדם לקבוע האם מדובר בטרנד של ממש, או אנומליה שתתוקן על-ידי כוחות השוק. יתכן שפירמות אחרות יצטרפו למהלך, ויתכן שאלה שבחרו בדרך זו, יחזרו לשחות יחד עם כולם בזרם החמים והנעים. נראה גם, כי מוקדם מידי לקבוע האם מדובר בשינוי חיובי, או פשוט בניסיון לקצץ זמנית בהוצאות הפירמה השוטפות.

על כל פנים, כדאי יהיה לפירמות הישראליות להמשיך ולעקוב אחרי הההתפתחויות בשוק האמריקאי על-מנת שיוכלו לבחור, לאמץ וליישם את מודל השכר המתאים להן ביותר וכן לדעת מפני מה להישמר.

עו"ד עידן נצר, עורך-דין בפירמת עורכי-דין Fenwick & West LLP בעמק הסיליקון שבקליפורניה. עידן הינו בוגר אונברסיטת תל-אביב במשפטים וכלכלה ובוגר תואר שני מאוניברסיטת מישיגן בהתמחות במיסוי בינלאומי.

קראתם עד כאן? הנה עוד כמה מאמרים שיכולים לעניין

שכר עורכי-דין צעירים – מה הסטאטוס, ומה מתרחש מעבר לים

אין זה סוד גדול כי חיי עורכי הדין הצעירים אינם קלים. מדובר במקצוע בו שעות העבודה ארוכות, לא פעם עמוק אל תוך הלילה. בתחום המשפט המסחרי, לדוגמה, העבודה בפירמות גדולות יכולה להימשך מעל 12 שעות ביום, ובזמנים של עומס – לא פעם מוצאים עצמם עורכי הדין הצעירים מסיימים את יום העבודה אחרי 12 בלילה – לוקחים מונית הביתה – רק כדי להגיע למחרת ליום דומה.

קרא עוד