מהפכה שקטה – שמטלטלת את יסודות המקצוע
במשך עשורים, הייתה 'שעת החיוב' המדד הקדוש למדידת ערכו של עורך דין מצליח. אך בעידן שבו מכונה מסוגלת לנסח חוזה שלם בתוך שניות, מודל זה מאבד רלוונטיות – ובמהירות.
הבינה המלאכותית לא רק 'מאיימת' על עורכי הדין – היא מאתגרת את הדרך שבה הם מתמחרים את עצמם, את ערכם ואת עבודתם.
היקף השוק מדבר בעד עצמו – לפי דו"ח של Grand View Research שוק הבינה המלאכותית המשפטית עמד על 1.45 מיליארד דולר ב-2024 וצפוי להגיע לכ-3.9 מיליארד דולר עד 2030 – צמיחה שנתית של יותר מ-17%. התחזית של גוף מחקרי מוביל אחר גורסת שמדובר בשוק של כ – 10.8 מיליארד דולר עד 2030.
שלוש השנים הקרובות – מהירות שווה ערך
נדמה שב-3 השנים הבאות נראה את השלב הראשון במהפכה: מעבר למודלים היברידיים. משרדים רבים יפסיקו 'למכור שעות' ויתחילו למכור ערך.
מודלים של תמחור קבוע מראש (Fix) או תמחור או לפי תוצאה יתפסו מקום מרכזי כאשר הלקוחות כבר כעת משנים ציפיות כאשר הם מבקשים לדעת מראש (!) כמה יעלה הייצוג המשפטי, ומה הם יקבלו בתמורה להשקעתם, וכמובן – הם מבקשים לדעת שכלי בינה מלאכותית מעורבים בייצוג שלהם ויחסכו להם (ולמשרד עורכי הדין) הרבה זמן וכתוצאה מכך – הרבה שכר טרחה.
מחקר חדש בנושא מצא כי מודלים מבוססי בינה מלאכותית (AI) הצליחו לבצע ביקורת של חשבוניות בדיוק של 92% – לעומת 72% בלבד בבדיקה אנושית. אך זה לא כל הסיפור כולו – המערכות עשו זאת פי 100 (!) מהר יותר ובעלות נמוכה ב-99.97%.
זו אינדיקציה ברורה – מטלות רוטיניות וסיזיפיות כבר אינן מתאימות לטיפול אנושי. בנוסף דו"ח של חברת Clio מצביע על כך שעורכי דין בממוצע לא מחייבים כ-37% מזמן העבודה היומי, שמוקדש לנושאים כלליים שאינם ברי חיוב. במילים אחרות, כשליש מכל יום העבודה לא מתורגם להכנסה.
הבינה המלאכותית עשויה לשנות זאת, אך גם לשבור את המודל הישן שעליו נשען הרווח של משרדי עורכי הדין ולמעשה, לשנות מקצה לקצה את פעילותם הכלכלית.
חמש שנים מהיום – מדידת ערך ולא זמן
נדמה שבעוד כחמש שנים מימינו אנו, מודל שכר הטרחה השעתי יאבד את מרכזיותו. פעילות משפטית סטנדרטית – ניסוח חוזים, סקירת פסיקה, מחקר משפטי – פעילות רבה שמבוצעת כיום על ידי מתמחים ועורכי דין זוטרים (לרוב) יבוצעו כמעט במלואן על ידי מערכות בינה מלאכותית, ועורכי הדין יתמקדו בעבודה שמייצרת ערך גבוה של ניתוח ממצאים, ייעוץ אסטרטגי, משא ומתן מורכב וליטיגציה מורכבת.
מודלים של שכר טרחה מבוססי מנוי (Subscription), מבוססי תוצאה, או תמחור לפי היקף הפעילות יהפכו לנורמה. לקוחות יעדיפו יציבות ותחושת שליטה על ההוצאה המשפטית.
לפי דו"ח של Thomson Reuters שפורסם לא מכבר, אימוץ מלא של כלים גנרטיביים (כלי Gen-AI) עשוי לחסוך 20 מיליארד דולר בשנה בסקטור המשפטי בארה"ב – ולשחרר לא פחות מכ-5 שעות עבודה שבועיות לכל עורך דין.
חשוב להדגיש כי לא כל הפעילות המשפטית תהפוך לזולה יותר – מנכ"ל חברת LexisNexis צופה כי עורכי דין מובילים בתחומי נישה שאינם ניתנים לאוטומציה מלאה – לדוגמת מיזוגים ורכישות (M&A), נושאים מסחריים ועסקיים שמצריכים מנגנונים מורכבים, מיסוי ועוד – יוכלו לגבות שכר טרחה של עד כ- 10,000 דולר לשעה.
כלומר כלי ה- AI יורידו את רצפת החיובים באופן שיצמצם חיוביים בסיסיים שניתן לבצע בצורה אוטומטית כמו חיפושים משפטיים, מנגנונים חוזיים רגילים וכו' – ומנגד יגביהו את התקרה של חיוב שעת מומחה בתחום מסוים.
בעוד כעשור – לידתו מחדש של עורך הדין
בעוד כעשר שנים, שכר טרחה שעתי – וכל המושג של 'שעת חיוב' יהיה נחלת העבר. המקצוע יתפצל לשניים:
- שירותים משפטיים אוטומטיים לחלוטין שיימכרו במנוי חודשי או בתמחור קבוע
- ייעוץ אנושי ייחודי, שיתומחר בפרמיה גבוה
הבינה המלאכותית (ה- AI) ינהל את הרובוטיקה המשפטית, אבל האדם יישאר אחראי על שיקול הדעת, היצירתיות והאתיקה. עורכי דין יהפכו למנהלי ערך – ולא למוכרי זמן.
בישראל, שוק דינמי וחדשני, השינוי צפוי להתרחש מהר יותר: לקוחות עסקיים כבר דורשים חיזוי עלויות, שקיפות ואחריות לתוצאה, והם לא מתרשמים ממספר השעות – אלא מהתרומה לעסק.
