בתאריך 12/6/2014 נערך בפעם הראשונה בישראל כנס שיווק ופיתוח עסקי למשרדי עורכי-דין (Legal Marketing), כנס חד יומי מושקע במיוחד שהפיק מחוז ת"א והמרכז של לשכת עורכי הדין בישראל.
הכנס נערך במלון קרלטון בת"א בין השעות 8:30 – 16:30. ללו"ז המלא של הכנס ניתן להקליק כאן.
המרכזים אקדמיים של הכנס:
1) עו"ד זהר פישר, מנכ"ל משרד Robus, משרד ייעוץ אסטרטגי לתחום הפיתוח העסקי לעורכי-דין (Legal Marketing)
2) עו"ד אדי סוברי, יועץ לקידום ושיווק עורכי דין ברשת; מנכ"ל אתר הפורומים המשפטיים LawForums
3) עו"ד סער סיקלאי, מנהל תחום הניו מדיה והרשתות החברתיות במחוז תל – אביב והמרכז – לשכת עורכי הדין
את הכנס פתח עו"ד אפי נוה – יו"ר מחוז ת"א והמרכז, שמעבר לדברי הברכה על האירוע – שיתף את מאות עורכי-הדין באולם בחוויותיו מפתיחת משרד עורכי-הדין שבראשו הוא עומד. על הקמת המשרד, שיווק ומיתוג המשרד והמאבק על גיוס הלקוחות.
אנו שמחים להביא בפניכם את סיכום הכנס, לרבות סיכומי ההרצאות והפאנלים השונים. קריאה מהנה – ונתראה בכנס הבא.
———————————————-
להלן סיכום כנס הפיתוח העסקי לעו"ד (הקליקו על כל חלק להרחבה):
1) דברי פתיחה וברכה – עו"ד אפי נוה
2) מושב פתיחה – פיתוח עסקי למשרדי עורכי דין
3) הרצאתו של אלון גל – 'לחשוב מחוץ לקופסה'
4) מושב: שיווק עורכי דין ברשתות החברתיות
5) הרצאה: טרנדים חמים בשיווק עורכי דין באינטרנט / עו"ד אדי סוברי
6) פאנל: יחסי ציבור לעורכי דין וניהול הליך משפטי בתקשורת
———————————————-
(1) דברי פתיחה וברכה – עו"ד אפי נוה
בפתיחת הכנס וכמיטב המסורת, הוזמן לבמה עו"ד אפי נוה, יו"ר מחוז ת"א והמרכז של לשכת עורכי הדין, לשאת דברי ברכה.
לאחר דברי התודה למארגנים, פתח עו"ד נווה בסיפורו האישי, והזכיר לקהל הנוכחים כי מעבר לכהונתו כיו"ר המחוז, הוא גם בעליו של משרד עורכי-דין עצמאי מזה למעלה מ- 15 שנה.
מה השתנה בעשור וחצי האחרונים בשוק עריכת הדין בישראל? הרבה, כך מודה יו"ר המחוז בפה מלא. בעוד שבעבר מי שפתח משרד עצמאי לא נזקק לאתר אינטרנט, פייסבוק וניוזלטר – כי פשוט לא היה – הרי שכיום כלים אלו הפכו לצורך של ממש, בייחוד עבור המשרדים החדשים והעצמאיים.
צירופים שבעבר נשמעו כמעט כמילה גסה לאוזני עורכי דין, כגון יועצי תקשורת ואנשי יחסי ציבור, הפכו בישראל של 2014 לכלים חשובים מאוד בעבור עורכי דין הפועלים בסביבה תחרותית ביותר.
עם זאת, לא בלתי אפשרי להצליח בתור עורך דין עצמאי, הדגיש עו"ד נוה. כמו בכל מקצוע, גם בשוק עריכת הדין תמיד יהיה מקום לטובים ולמצוינים, לנחושים והיצירתיים. אך כיום יותר מתמיד נדרשת ההבנה כי כללי המשחק השתנו, והצירוף של תחרות קשה עם התקדמות טכנולוגית ותקשורתית הופכת את נושא השיווק לעורכי דין – למרכזי יותר ויותר.
———————————————-
(2) מושב פתיחה – פיתוח עסקי למשרדי עורכי דין
משתתפים
- יו"ר הפאנל – עו"ד זהר פישר, משרד Robus Legal Marketing
- עו"ד אמנון אפשטיין, משרד עורכי הדין אפשטיין, רוזנבלום, מעוז (ERM)
- עו"ד עדי נחמיאס, מנהלת משרד עורכי הדין גורניצקי ושות'
- עו"ד גיל שחף, משרד עורכי דין שחף ושות'
- הגב' אפרת שגב, מנהלת מחלקת Duns 100, דן אנד ברדסטריט
- מר עידן נישליס, מנהל פיתוח עסקי, משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן
- מר מוטי דנוס, יועץ תקשורת ועורך מגזין 'הפרקליטים'
ראשון לעלות על שולחן הניתוחים בכנס היה תחום הפיתוח העסקי. מנחה הפאנל, עו"ד זהר פישר, מייסד משרד רובוס וממארגני הכנס, הוביל פאנל מעניין ומגוון שכלל נציגי משרדים מכלל הגדלים, וכן אנשי תקשורת, מחקר ופיתוח עסקי.
ראשון הדוברים היה עו"ד אמנון אפשטיין, ממייסדי משרד עוה"ד ERM, שסיפר על המסלול הלא שגרתי שעבר כעורך דין, ועל משרד ERM המיוחד בנוף הישראלי. לשאלתו של עו"ד פישר, השיב עו"ד אפשטיין כי השיווק והגישה העסקית הייתה ועודנה נר לרגלי מייסדי משרד ERM, ותרמה תרומה של ממש להצלחתו.
את עיקרי גישה זו תמצת ב-4 היבטים: (1) התמקצעות במספר מצומצם של תחומי עיסוק והתרחקות מגישת ה-One Stop Shop; (2) דגש על בינלאומיות, המתבטא בגיוס לקוחות מארה"ב ומבריטניה וליווי לקוחות ישראלים בפעילותם בחו"ל; (3) שיווק מושכל ובניית מותג ייחודי, המתבטא למשל בשם הפירמה הלא שגרתי – ERM; (4) ואחרון – הצעת מחירים תחרותיים ללקוחותיהם הישראלים והזרים, אשר היו זולים יותר ממחיריו של משרד לונדוני או ישראלי גדול.
עו"ד גיל שחף, מייסד משרד גיל שחף ושות' המתמחה בדיני משפחה, סיפר גם הוא על גישתו הייחודית. בשנותיו הראשונות כראש משרד עצמאי קטן, סיפר עו"ד שחף, היה התקציב המיועד לשיווק מצומצם, באופן טבעי. עם זאת, מתוך הבנת חשיבותו של הנושא, גיבש גיל שיטה ייחודית, ובחר במודע לפנות ללשכה לסיוע משפטי, ולייצג לקוחות שזו הפנתה אליו.
למרות ששכר הטרחה שניתן לגבות במצבים אלו הוא מופחת, ולעתים קרובות איננו מכסה את ההוצאות, עו"ד שחף סיפר כי ראה בכך כלי שיווקי ראשון במעלה, והעביר את לקוחותיו "הכשרה שיווקית" מיוחדת ומודעת. כפועל יוצא, כל לקוח הפך לאיש שיווק של המשרד, ותרם תרומה של ממש להבאת הלקוחות הבאים.
עו"ד עדי נחמיאס, מנהלת משרד גורניצקי ושות' סיפרה על פיתוח עסקי מנקודת ראות שונה, זו של המשרדים הגדולים בישראל. לדבריה, במשרדים אלו עורכי הדין עצמם הם אנשי הפיתוח העסקי, ועליהם לחשוב כל העת כיצד לשמר את לקוחותיהם.
אתגר נפוץ בהקשר זה הוא לקוח גדול המטופל במשרד, ומחליט להרחיב את פעילותו לתחומי עיסוק נוספים. במצב זה, חיוני שהמשרד יהיה ערוך ומוכן לספק שירות גם בתחומים אלו, על מנת לשמר את הלקוח.
נקודה נוספת היא אסטרטגיית התמחור – לעתים משרד גדול לוקח במודע תיקים שאינם רווחיים בתחילה, מתוך מטרה לזכות באמון הלקוח ולטפל בהדרגה גם בשאר עסקיו.
לסיום, הוסיפה עו"ד נחמיאס, חיוני למשרד לחפש את 'התחום החם הבא' בעריכת הדין. אם בעבר היה זה ההיי-טק, תעשייה מתפתחת שדרשה ייעוץ משפטי ותגמלה את עורכי הדין שהזדרזו להבין זאת, הרי שכיום החוכמה היא למצוא תחומים יותר בתוליים ומבטיחים, כגון סייבר או אנרגיה.
בשלב זה פנה המנחה, עו"ד פישר למר עידן נישליס, מנהל מחלקת הפיתוח העסקי במשרד הרצוג פוקס נאמן, וזה האחרון סיפק מספר תובנות מעניינות בתחום הפיתוח העסקי. ראשית, טען עידן, משרדי עורכי דין נראים מאוד דומה.
עד כדי כך, שאם נפתח עמוד ממדריך דירוג ונסתיר את הלוגואים, לא נוכל להבדיל בין משרד למשרד. כדי ליצור את הבידול הכול כך דרוש למשרד עורכי דין בעת הזו, עידן המליץ על תכנית פעולה: ראשית, יש לזהות ולאפיין את קהל הלקוחות אליו מכוון המשרד, ומכך לגזור את המדיומים השיווקיים המתאימים בהם ירוכז המאמץ – רשתות חברתיות, אתר אינטרנט, לינקדאין, כנסים ואירועים, קשרים אישיים וכו'.
שנית, יש לגבש 3 מסרים שיווקיים מושכלים המייחדים את המשרד. רצוי, כמובן, שלמסרים תהיה אחיזה רבה ככל הניתן במציאות. מסרים לדוגמה הם ניסיון בינ"ל, תחומי נישה מיוחדים, חומר אנושי ייחודי וכו'. שלישית, יש ליצור תשתית שיווקית מוחשית בדמות אתר אינטרנט, ברושור שיווקי, פרופיל משרדי קשיח ועוד. על התשתית השיווקית להכיל את המסרים השיווקיים.
רביעית, יש להציב יעדים מדידים בתחום השיווק והפיתוח העסקי ולשבצם במסגרת זמנים משוערת. רק לאחר השלמת צעדים אלו, אשר יוצרים תשתית אסטרטגית וטקטית איתנה למשרד, ניתן לפתוח במסע השיווקי, הסביר עידן.
כהמשך טבעי לסוגיית כלי השיווק, הצטרפה לדיון הגב' אפרת שגב, מנהלת מחלקת Dun's 100 בחברת Dun & Bradstreet, לדיון עומק בנושא מדריכי הדירוג. אם למישהו היה ספק באשר לפופולאריות של מדריכי דירוג ככלי שיווקי, הרי שלאחר דבריה של אפרת נראה שרוב הספקות התפוגגו כלא היו.
אפרת פתחה וסיפרה על עלייה אקספוננציאלית של עשרות אחוזים בשנה בכמות הבקשות המוגשות לדירוג Dun's 100 בידי משרדי עורכי דין, הן ביחס למשרדים חדשים שלא דורגו בעבר, והן ביחס למשרדים מדורגים המרחיבים את הגשתם לתחומים נוספים.
אפרת הסבירה את הקריטריונים לדירוג, אשר העיקריים שבהם הם נפח תיקים, גודל לקוחות, היקפי עסקאות וממליצים. במענה לשאלה מהקהל, הדגישה אפרת באופן שאינו משתמע לשני פנים כי ההגשה והדירוג בידי המדריך הינם חינם לחלוטין ואינם מושפעים בשום צורה משאלת הפרסום במדריך, העולה כסף.
עו"ד פישר, העיר כי בתור מנכ"ל ומייסד חברה המסייעת למשרדים להיערך לדירוגים אלו, המלצתו החמה היא לבצע הגשות בכל מקרה, שכן מעבר לפוטנציאל הדירוג, עצם ההגשה 'שמה את המשרד על המפה' מבחינתו של מדריך הדירוג ומכינה את הקרקע לבאות.
בנקודה זו הצטרף לדיון מר מוטי דנוס, יועץ תקשורת ועורך מגזין 'הפרקליטים', אשר שיתף מניסיונו הענף בעבודה למול עורכי דין, ובעבורם. בעידן שבו ישראל היא שיאנית העולם במספר עורכי הדין לנפש, וכאשר התחרות בין משרדים ועורכי דין פרטיים מגיעה לשיאים חדשים, עולה החשיבות של התקשורת עבור עורך הדין הבודד והופכת לכלי חיוני של ממש, סיפר מוטי.
הנקודה המרכזית שיש להקפיד עליה, מנקודת ראותו של עורך הדין המבקש לזכות בחשיפה תקשורתית, היא מיקוד המסר השיווקי וחידודו. מוטי ציין כי יחסי ציבור הם כלי שיווקי פחות מדיד מאחרים, אך למרות זאת חיוני ובעל השפעה מצטברת למשרד המבקש להגדיל את חוג לקוחותיו.
———————————————-
(3) הרצאתו של אלון גל – 'לחשוב מחוץ לקופסה'
מר אלון גל הינו מקים חברת תו"ת – תקשורת ותוצאות בע"מ, מאמן בעל ניסיון של כ-18 שנה וכן מחבר של כמה ספרי אימון משמעותיים. בנוסף לכך, משמש כמרצה מוטיבציה והעצמה המופיע בכנסים מקצועיים ותוכניות טלוויזיה רבות.
בהרצאתו, מנסה אלון להציג את השורשים התפיסתיים אליהם הורגלנו עוד מגיל צעיר, אשר מונעים מאיתנו, הגשמה עצמית. אלון פורט את הסיבות הערכיות והסביבתיות אשר מתוכנתות עמוק בכל אחד ואחד מאיתנו, ובד בבד מציע פתרונות יצירתיים תוך הצגת השקפת עולם שונה.
המציאות היום, כפי שמתאר אותה אלון, נובעת מביטוי אשר מוטמע עמוק בתוך החברה הישראלית – "תנסה, מקסימום תכשל". בכך, נוצר היקש לוגי בין כישלון לעצם הניסיון להשיג מטרה כלשהי. במילים אחרות, אדם מנסה ונכשל – הוא נתפס כ"לוזר".
התיוג החברתי, רגשי ותודעתי הזה הוא זה שלדעתו, מביא אותנו כאנשי מקצוע להימנע ממצבים בהם אנו עלולים להרגיש איזושהי דחייה. אנו נמנעים בכל תוקף מהסתכנות אשר תיצור מצב בו אנו עלולים לחוות את הרגש הזה אשר מתואר כאותה "ההרגשה הלא נעימה הזאת בבטן".
אם לא ננסה, כך גורס אלון, הדבר היחיד שאנו מבטיחים הוא כי נכשל מבעוד מועד. אי-עשייה הינה הודאה מראש בכישלוננו, ורק בדרך זו אנו מבטיחים מראש את התוצאה – העדר תוצאה. אלון מפנה למחקר מרגש שביצע בקרב אנשים מבוגרים בבתי אבות – "אף אחד לא מתחרט על דברים שהוא עשה בחייו, אלא רק על דברים שמעולם לא העיז לעשות". בכך שופך אלון אור על המטאפורה ויורד לשורש הבעיה התפיסתית – הפחד מדחייה, גורם לכולנו הרגשת תקיעות ומונע מאיתנו לפעול.
אלון מציע שלל דרכים להתגברות על אותה 'תקיעות' שאותה הציג כתחושה לא-רציונאלית לנוכח התוצאות הידועות מראש. על ידי שימוש בדוגמאות צבעוניות ומשעשעות מצליח אלון להבהיר לנו, הקהל, כי עלינו לפרוץ מתוך "מסגרת הריבוע העצמי" שלנו – אותה מטאפורה או השקפת עולם חברתית אשר לה אנו כפופים ועוצרת אותנו. עלינו לאתגר את החשיבה המסורתית שלנו על עצמינו כאנשי מקצוע, ולפרוץ את גבולות המוסכמות.
לטענתו, הצעד הראשון הינו לוותר על האגו ולקבל את זה שאנחנו שונים ושאין דבר רע בכך. בשלב השני, עלינו להפנים ולהבין כי סטטיסטית, ככל שננסה יותר, כך יחס הפעמים בהם נכשל אל מול כמות הפעמים שבהם נצליח רק תגדל. כלומר, כף המאזניים תמיד תטה, ותמשיך ליטות, לכיוון חוסר ההצלחה – "ככה הסטטיסטיקה עובדת". הדרך היחידה להישאר ב-100 אחוזי הצלחה היא לנסות פעם אחת ושישפר עלינו מזלנו ונצליח. מאותו רגע, ההסתברות תמיד תפעל לרעתנו.
בסופו של יום, לכל אחד נתונה ההחלטה אילו אירועים הוא רוצה לסמן על קו ההצלחה המטפורי שלו ואילו הוא רוצה למחוק.
להדגמת טענותיו, אלון מציג את מי שסטטיסטית הוא השחקן הנכשל ביותר בהיסטוריה של ה-NBA מבחינה סטטיסטית – מייקל ג'ורדן, ולצידו את הנשיא היוצא של ישראל, שמעון פרס אשר במשך שנים רבות כונה ה"לוזר" של הפוליטיקה הישראלית. דוגמאות אלו רק ממחישות את התיוג הקיים בין ניסיון לכישלון וכמה הוא אבסורדי לנוכח הדמויות. אלון קורא לקהל להלחם בתיוג זה מלחמת חורמה, אשר תאפשר לו להשתחרר מאותם כבלים המונעים ממנו הצלחה.
לסיכום, אלון מזדהה עם באי הכנס ואומר: "אתם, וגם אני, שנינו חלקים משוק תחרותי ביותר. אני אגלה לכם תובנה… זה לא הולך להשתנות". לטענתו, יהיו אנשים שיגידו, ביניהם חברים, קולגות ואולי אף אנחנו, שייתכן ואנחנו פועלים בדרך מוזרה, משונה וכי לא ככה צריכים להתנהג עורכי דין.
לדידו, אין דרך להיות מצליח בלי שאנשים ידברו עלינו במציאות הזאת. הדרך היחידה שלא ידברו עלינו היא להיות קטנים וחסרי כל חשיבות. כעת כל שנותר לנו הצופים הוא להחליט מי אנו רוצים להיות…
———————————————-
(4) מושב: שיווק עורכי דין ברשתות החברתיות
משתתפים
- יו"ר הפאנל – עו"ד סער סיקלאי
- מר אליאב אללוף, מנטור מדיה חברתית
- הגב' לימור פורן, נטוורקינג ופיתוח עסקי ברשתות חברתיות
- עו"ד תומר בכר, פעיל ברשת החברתית, משרד עורכי דין תומר בכר
- מר אור פיאלקוב, מייסד פיאלקוב דיגיטל
פייסבוק? טוויטר? לינקדאין? רובנו מכירים ומשתמשים ברשתות החברתיות. אך האם כולנו יודעים כיצד להשתמש בהן בצורה נכונה לטובת שיווק משרדנו? משתתפי הפאנל הגיעו עם רשימה ארוכה של טיפים לשימוש נכון ואפקטיבי של הרשתות החברתיות, בנוסף לרשימת "אל-תעשה" בפעילות ברשתות.
מטרת הפאנל הייתה לשפוך אור על הכלים החדשים שמציעים לנו הרשתות החברתיות והצורה נכונה לפעול בהן. הפאנל עסק בחשיבותו של שיווק נכון ואפקטיבי של עורכי דין ברשתות החברתיות.
מנחה הפאנל, עו"ד סער סיקלאי, פתח את הדיון בהצגת עמוד הפייסבוק של עו"ד גיל בנדל, עו"ד צבאי, כדוגמא לשימוש נכון של הרשת. על פי עו"ד סיקלאי יש הרבה מה ללמוד מאתר הפייסבוק של עו"ד בנדל: חלק 'אודות' קצר וקולע עם מסר ותוכן המכוון לקהל היעד הרלוונטי לו.
לפוסטים שלו יש ערך מוסף (לדוגמה מציע טיפים שימושיים לחיילים), ובעמוד הפייסבוק שלו הוא מפגין לא רק ידע מקצועי כעו"ד – אלא גם מפגין מודעות חברתית, כלומר – אינו רק עו"ד אלא גם אדם. עו"ד בנדל יודע כיצד לעבור מרשת "חברית" לרשת חברתית.
עו"ד סיקלאי הוסיף כי הרשתות החברתיות הן כלי חיוני לשיווק משרדי עו"ד – אך עו"ד ישראלים רבים אינם יודעים להשתמש בהן בצורה הנכונה. הוא חתם את דבריו עם קריאה לקהל עוה"ד בישראל לא לפחד להשתמש ברשתות החברתיות ולהשקיע זמן וכסף לקידום ערוץ זה, מכיוון שבסופו של יום, מדובר בערוץ מצוין ליצירת קשר עם לקוחות פוטנציאליים, ולגיוס לקוחות.
בדבריו של מר אליאב אללוף, רוב החלטתנו מתקבלות בשבריר שנייה ועל פי תחושות הבטן שלנו.
לכן כאשר אנחנו באים למכור את שירותנו, חשוב לדעת כיצד לספר את הסיפור שלנו בצורה שבה נכבוש את הלב של לקוחותינו.
אם נצליח לעשות זאת, לקוחותינו ישמשו ככלי השיווק הטוב ביותר. ההצלחה כרוכה בגיבוש סיפור שונה מסיפורים של אחרים, סיפור יוצא דופן ומיוחד. על פי מר אללוף, לכל אחד ואחת מאתנו יש סיפור מיוחד שעושה אותנו שונים, רק חסר לגלות אותו.
הגב לימור פורן פתחה את הרצאתה עם הדגשת החשיבות של ניהול נכון של המוניטין ברשת.
ולמה הכוונה 'ניהול מוניטין' באינטרנט? בין היתר ולדוגמה, לא מדובר ביצירת כל תוכן דיגיטלי אפשרי שנוכל לייצר, אלא תוכן שקהל היעד שלנו מחפש ומאמין לו.
הגב' פורן מאמינה כי הגישה השולטת היום הינה גישת "Human to Human" – ככל שסיפורנו אנושי ואישי יותר, ככה אוהבים אותו (ואותנו) ומדברים עלינו יותר.
בנוסף, הגב' פורן ציידה אותנו עם 4 אסטרטגיות חשובות לשימוש בלינקדאין:
1) שימוש בתמונות שמשדרות רציניות ומקצועיות ("את התמונות עם הילדים ומשקפי השמש תשאירו לפייסבוק")
2) בניית פרופיל פרטני ומקצועי
3) 3) בניית מערכת קשרים מתאימה והימנעות מאישור אנשים בצורה אקראי (Pick them Wisely!)
4) לקחת חלק אקטיבי בקבוצות שבהם נמצאים לקוחותינו
עו"ד תומר בכר טוען שפייסבוק מיועד יותר למיתוג ופחות לשיווק. מיתוג נכון יביא לקוח 'מבושל היטב' שלא צריך שכנוע ואשר כבר התחיל לבנות יחסי אמון עמך דרך הרשת – אף מבלי להכיר אתכם.
עו"ד בכר הזכיר ששימוש בפייסבוק נעשה בין היתר במטרה 'להתרענן' משגרת היום, וכתוצאה מכך מומלץ להימנע מלהכביד על לקוחותינו על ידי פוסטים כבדים ומקצועיים מדי, בשפה מסובכת ועם הרבה מידע.
עו"ד בכר המליץ לכתוב פוסטים מקצועיים אך רגשיים – ועם החותמת האישית שלנו. בנוסף, לא לפחד ליצור פוסטים ויראליים ש- "ישרפו את הרשת", זה יוצר חשיפה יוצאת מן הכלל אך כמובן – לא קל לביצוע.
לבסוף, מר אור פיאלקוב הציג לנו את הכלים החדשים שמציע פייסבוק לשיווק עסקים. מסתבר כי הפילוחים והאפשרות לבחור קהלים ספציפיים – הינם אינסופיים כמעט.
ראשית, ניתן לבחור את קהל היעד הרלוונטי לעסק על פי מין, גיל, שפה, מיקום, מצב משפחתי, תחומי עניין, תחום עבודה ועוד. בנוסף, ניתן לבחור קהל יעד על פי אירועים מיוחדים ("יום הולדת שבוע הבא", אירוסין) או על פי פעילות של האדם ברשת (קניות באינטרנט, לדוגמה).
שנית, בכלי פרסום מתקדם מאוד, ניתן למצוא קהל חדש הדומה לקהל היעד הנוכחי שנמצא כבר היום בדפים שלכם.
לדבריו של מר פיאלקוב, יתרונות הכלים החדשים של פייסבוק רבים, בין היתר-
1) ניתן לפנות לקבוצות עניין הרלוונטיות לכפ
2) ניתן לייצר מודעות מכוונות למטרת השיווק שלכם אותה הגדרתם מראש
3) פייסבוק משנה את הפרסום, והופכת אותו לגדול יותר ודומה לכל פוסט אחר
4) העלות של הפרסום בפייסבוק מותאמת לכל עסק בנפרד, ואתה בתור המפרסם מחליט כמה לשלם
5) הסטטיסטיקה מציינת כי הפרסום בפייסבוק הינו אפקטיבי מאוד.
———————————————-
(5) הרצאה: טרנדים חמים בשיווק עורכי דין באינטרנט / עו"ד אדי סוברי
פרסום ברשת זו כבר לא מילה גסה עבור ציבור עורכי הדין, שהבינו כי עם התקדמות הטכנולוגיה, הפרסום ברשת אינו זילות המקצוע – נהפוך הוא. הרשת הפכה להיות חלק אינטגראלי ומרכזי מאפיקי הפרסום של רבים ממשרדי עורכי הדין בישראל.
עו"ד אדי סוברי, בהרצאת יחיד שעסקה בטרנדים חמים בנושא שיווק עורכי דין, בחר לתת דגש על שלושה תחומים מרכזיים. הרצאתו נפתחה בעדכון אודות החלטה התקדימית של ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, אשר התירה לאחרונה לעורכי הדין לפרסם סרטונים מקצועיים.
עו"ד סוברי הסביר כיצד החלטת ועדת האתיקה יוצרת הזדמנות ייחודית לעורכי דין שמבינים שבאמצעות וידאו ניתן להגיע ליותר לקוחות פוטנציאליים, וליצור נוכחות מרשימה ומקצועית יותר למשרד במסגרת תוצאות החיפוש ב – Google.
מנוע החיפוש Google מציג כיום תוצאות חיפוש מסוגים שונים, ולא רק נושאי טקסט. בין היתר, מקבלות תוצאות הוידאו עדיפות במנוע החיפוש, ועל כן מדגיש עו"ד סוברי את החשיבות שלכל עו"ד באשר הוא יהיה לפחות סרטון וידאו אחד נגיש, דבר אשר ימנף את התוצאות במנוע החיפוש ויאפשר ללקוח המזדמן מגע אישי, זמין, נוח וידידותי יותר עם עורך הדין.
סקירה מרתקת נוספת שהוצגה על ידי עו"ד סוברי, עסקה בקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן לפגוע בשמו הטוב של עורך דין באמצעות הרשת. פגיעה שכזו עלולה להיות מהירה הרבה יותר ממה שאנו עשויים לדמיין, ולפיכך חשוב כי עורכי הדין יהיו ערוכים לכך.
עו"ד סוברי הציג פתרון איכותי מניעתי – בדמות הקפדה מוקדמת על תמיכה במספר פרסומים 'חזקים' בעמוד התוצאות הראשון ב- Google, כך שאותם פרסומים מכפישים – במידה ויגיעו לרשת – לא יזכו לעלות למיקום גבוה בעמוד התוצאות הראשון, אם בכלל.
סקירתו של עו"ד סוברי הסתיימה בהצגת טרנד מטריד במיוחד: מכירת לידים לעורכי דין של לקוחות שצריכים עורך דין. תופעת מכירת הלידים גורמת לכך שגולשים שמבקשים שירות משפטי ונתקלים בפרסומים האלה ברשת – זוכים להצפה של שיחות מעורכי דין שמתחרים על ליבו של הלקוח. התופעה הזו פוגעת קשות ביכולת לדרוש שכ"ט הוגן, ובוודאי בפוטנציאל הממשי של התחום להפוך לאטרקטיבי עבור עורכי הדין שעושים בו שימוש.
עו"ד סוברי טוען כי כל מעל לכל, יש לזכור כי כל לקוח פוטנציאלי המגיע אלינו דרך הרשת (באמצעות אתר האינטרנט, דף הפייסבוק, לידים משולמים אשר מוצעים לכל דורש, או מנוע החיפוש Google) ראוי שיקבל מאיתנו שירות מצוין – גם אם הסכמנו לתת את השירות שלנו במחירים הנמוכים יחסית לתעריף הממוצע שלנו. שירות מצוין, הוא הכלי הראשון במעלה המבטיח כי אותו לקוח יהיה זה אשר ידאג להמליץ בחום על השירות המשפטי המקצועי שתעניקו לו.
במילים אחרות, סיכם עו"ד סוברי, הסתכלו על לקוחות המגיעים אליכם דרך הרשת כשגרירים פוטנציאליים שלכם לעתיד – מדובר בתובנה עמוקה אשר תשרת את המטרה האמיתית שלכם לניהול מוצלח ורווחי של משרד עורכי דין משגשג ויציב.
———————————————-
(6) פאנל: יחסי ציבור לעורכי דין וניהול הליך משפטי בתקשורת
משתתפים
- • יו"ר הפאנל – עו"ד כנרת בראשי, יו"ר (משותפת) הוועדה לעניינים ציבוריים
- עו"ד רויטל סוויד, יו"ר הוועדה לעניינים פליליים, סגנית יו"ר מחוז תל-אביב והמרכז
- עו"ד משה גורלי, כתב ופרשן משפטי, עיתון כלכליסט
- עו"ד ענת רואה, כתבת משפט, עיתון כלכליסט
- מר מוטי מורל, יועץ אסטרטגי
הפאנל הסוגר את יום העיון עסק ב'דובדבן שבקצפת' עבור עורכי הדין, ובאחד הנושאים המסקרנים והאניגמאטיים מכל בראייתם – אמצעי התקשורת וההופעה בהם. איך ראוי לו לעורכי דין לנצל את אמצעי התקשורת למטרותיו? האם כל חשיפה היא חשיפה טובה? ומי יפה לו שינהל את האסטרטגיה התקשורתית של המשרד, ראש המשרד עצמו או יועץ תקשורת מטעמו? בשאלות אלו ועוד עסק הפאנל, והתשובות היו מקוריות, ובעיקר, משכילות.
מנחת הפאנל, עו"ד כנרת בראשי, פתחה את הדיון בשאלה מדויקת לעו"ד רויטל סוויד – האם חשיפה תקשורתית מקדמת עורך דין, וכיצד? לכך ענתה עו"ד סוויד בכן רבתי. תקשורת, לדבריה, היא אמצעי מחויב המציאות העשוי להשפיע באופן מהותי על לקוחות, קולגות ולעתים אף בתוך כתלי בית המשפט, בין שנרצה בכך ובין שלא.
שאלה נוספת נוגעת למושא הסיקור – עורך הדין או לקוחו. כמובן שסיקור תקשורתי חיובי יהיה המטרה ששואפים אליה, אך אין לשכוח כי גם סיקור תקשורתי שלילי של לקוחו של עורך הדין עשוי למצב באופן חיובי את האחרון כ-'מקצוען'. עם זאת, סייגה עו"ד סוויד, סיקור תקשורתי אינו מביא בהכרח לקוחות יש מאין, ועל עורך הדין מוטלת החובה למנף זאת להרחבת הפרקטיקה שלו ולחיזוקה.
בתחום העיסוק הפלילי, הוסיפה עו"ד סוויד, היא כשלעצמה מעדיפה להימנע מפרסום לקוחותיה ותיקיה המתגלגלים, שאחרת עלול להיגרם נזק עצום לנאשם, בין השאר ליכולתו לסגור הסדר טיעון.
גם לעו"ד משה גורלי לא היו ספקות בנושא חשיבות התקשורת והשפעתה על עורך הדין. כמקרה בוחן, הציע עו"ד גורלי שנביט בעו"ד ציון אמיר כמשל: לפני ייצוגו של הנשיא לשעבר קצב בפרשת האונס המפורסמת היה עו"ד אמיר איש מקצוע מבטיח, ולאחרי הפרשה כוכבו והוא זכה להכרה כמעט בן לילה כאחד הליטיגטורים המובילים בישראל ובן בית אצל בכירי העבריינים ולקוחות הצווארון הלבן בישראל.
דוגמה נוספת היא פרשת אולמרט, בה טען עו"ד גורלי כי ייתכן והקו התקשורתי של אולמרט, שיש שיאמרו ששידר אגרסיביות ואף זחיחות ויהירות, אף תרם להכרעה המשפטית הקשה מבחינתו.
וכיצד מגיעים להופעה בתקשורת, למי שאינם מייצגים נשיא לשעבר הנאשם באונס? לכך השיב עו"ד גורלי כי יש למצוא את אותם נושאים מיוחדים המעניינים את התקשורת, ובהם חברות כלכליות גדולות, פושעים מפורסמים, סיפור אנושי חריג, 'פשלות' של רשויות ועוד.
בנקודה זו הצטרף לדיון מר מוטי מורל (יועץ אסטרטגי), אשר טען כי כדי ליהנות מפירותיה של התקשורת באופן מלא, יש להיעזר ביועץ תקשורת אשר זו מומחיותו. אכן, קיימת האפשרות של פנייה עצמאית של עורך הדין לאמצעי התקשורת לפרסום כתבה כזו או אחרת, אך המצב מורכב מזה.
לעתים, הסביר מוטי, הכתבה עשויה לא לעניין את כתב המשפט בעיתון מסוים, אלא כתב מתחום אחר, ועורך הדין שאינו מכיר את התחום – עלול ללכת לאיבוד.
שנית, לאירועים תקשורתיים, קל וחומר למשברים, יש דינמיקה מהירה ביותר ולעתים נדרשת תגובה זריזה וחדה, כל עוד האירוע באוויר. לשם כל אלו קיים יועץ התקשורת, אשר מכיר את אמצעי התקשורת מלפני ומלפנים, ותפקידו למנוע חשיפה מסוכנת ולקדם חשיפה חיובית, כל זאת בסביבה דינאמית ומורכבת.
בשלב זה התפתח בפאנל דיון מעניין, כאשר עו"ד ענת רואה (כתבת משפט בעיתון כלכליסט) מצאה לנכון לחלוק על העמדה שהביע מוטי מורל, וביקשה לטעון בשבח הקשר האישי של עורך הדין עם העיתונאי.
לדבריה, אין צורך בהכרח שעורך הדין ייוצג ע"י יועץ תקשורת בבואו לפרסם כתבה. לעתים אף ההיפך הוא הנכון, והכתב המשפטי אשר בא במגע ישיר עם עורך הדין יכול להתרשם באופן בלתי אמצעי ואמין יותר מהסיפור העומד על הפרק. אכן, ציינה עו"ד רואה, מאחורי כרוב הכתבות המתפרסמות עומד יועץ תקשורת, אך ככל שיש סיפור טוב הוא יפורסם בכל מקרה.
את הדיון חתמה עו"ד סוויד, שטענה כי ייתכן שאין הכרעה חד משמעי בשאלה זו. ייתכן, הסבירה, כי לעורכי דין מסוימים בעלי הבנה באמצעי התקשורת מומלץ לפעול מולה ישירות, ואילו לאחרים מומלץ לשכור יועץ תקשורת מומחה. אך בכל מקרה – יש להיזהר מכוחה של התקשורת, לכל אחד מהצדדים.