העולם המשפטי משתנה לאט, אך באופן עקבי. הלקוחות של היום לא מחפשים רק חוות דעת משפטית או טיוטת חוזה – הם מצפים לקבל מעטפת שלמה של שירותים לדוגמה ייעוץ אסטרטגי, ליווי עסקי, הכוונה רגולטורית – ולעיתים גם נגיעה בשיווק, תקשורת וניהול סיכונים.
הדרישה ברורה, עורך הדין כבר לא יכול להסתפק בלהיות "איש החוק", עליו להיות גם שותף לחשיבה רחבה, עם הבנה בין-תחומית עמוקה וראייה הוליסטית של צרכי הלקוח. אם תרצו – מדובר באלמנט שמבדל בין משרד עורכי-דין רגיל – לבין משרד המעורב לעומק בפעילות לקוחותיו.
מגמה זו ניכרת היטב בעולם: משרדי עורכי דין מובילים באירופה, אוסטרליה וארה״ב כבר הרחיבו את היקף השירותים שהם מציעים והקימו זרועות ייעוץ בתחומים כמו ניתוח נתונים, ESG, ניהול משברים וייעוץ פיננסי. כך הם הפכו מספקי שירותים משפטיים – לספקי ערך כולל שמלווים את הלקוח לאורך תהליך שלם, לא רק בחתימה על החוזה. הנה כמה דוגמאות בולטות של משרדי עורכי דין מהעולם שכבר פועלים בגישה זו:
- MinterEllison – אוסטרליה | מהמשרדים הגדולים במדינה, עם כ־ 2,000 עובדים בכלל היחידות. המשרד מפעיל זרועות ייעוץ בתחומי ניהול משברים, ESG, ניתוח דאטה וניהול פרויקטים.
- PwC Legal – בריטניה (וסניפים גלובליים) | חלק מקבוצת PwC עם מאות עורכי דין ברחבי העולם. מספקת שירותים משפטיים משולבים כחלק ממערך ייעוץ פיננסי, ניהולי וחשבונאי.
- Ashurst Advance – בריטניה ואוסטרליה | (יחידה חדשנית בתוך משרד Ashurst מעל 1,600 עורכי דין), המובילה פרויקטים בתחומי ה- Legal Tech, אוטומציה משפטית, תפעול וניהול פרויקטים משפטיים.
בישראל ניצני השינוי כבר כאן, אם כי במתינות. מספר משרדי עו"ד מובילים מנסים לגבש תפיסה רחבה יותר של השירות המשפטי, בין אם דרך שיתופי פעולה עם אנשי מקצוע בתחומים משיקים ובין אם על ידי פיתוח יחידות פנימיות המתמקדות בייעוץ רגולטורי, טכנולוגי או אסטרטגי.
עם זאת, רוב השוק עדיין שבוי בתפיסה המסורתית שמפרידה הפרדה חדה בין המשפט לשאר עולמות התוכן העסקיים.
מגמות ההתרחבות של משרדי עורכי דין אל תחומים משלימים ניכרות בעיקר במשרדים הגדולים. כך לדוגמה, משרדים כמו הרצוג פוקס נאמן וגולדפרב גרוס זליגמן הקימו בשנים האחרונות זרועות נלוות המתמחות בייעוץ רגולטורי, ליווי עסקאות בתחומי ESG, סייבר ופרטיות, לעיתים גם ניתוח סיכונים עסקיים.
בנוסף, שיתופי פעולה עם גופים חוץ-משפטיים, כגון חברות יח"צ, משרדי רו"ח, או יועצים בתחומי הטכנולוגיה והפינטק הפכו נפוצים יותר בפרקטיקות ספציפיות במשרדי עו"ד – לדוגמת ליטיגציה כלכלית, דיני עבודה וניהול משברים.
מדובר בסופו של יום בשינוי גישה שמאותת על מעבר מתפיסה משפטית צרה לגישה רב-תחומית, גם אם עדיין לא מדובר בסטנדרט רחב בשוק.
האתגר הגדול אינו משפטי – אלא תודעתי. משרדים שידעו לפעול באופן חכם, לשלב אנשי תוכן מדיסציפלינות אחרות, לבנות הצעת ערך הוליסטית ולהתאים עצמם לדינמיקה העסקית המשתנה – יוכלו לבדל את עצמם, להגדיל את היקפי השירות ולהפוך לשחקנים מרכזיים בזירה הישראלית.
עם זאת, לצד ההזדמנויות, חשוב להכיר גם את האתגרים האתיים שנלווים להתרחבות הזו. בישראל, כמו ברוב המדינות, עורכי דין כפופים לכללי אתיקה נוקשים – במיוחד בכל הנוגע לניגוד עניינים, חיסיון מקצועי ואחריות כלפי הלקוח. כאשר משרד עורכי דין מתחיל להציע גם שירותים שאינם משפטיים, כמו ייעוץ עסקי, רגולטורי או תקשורתי, עולה השאלה – האם ניתן לשמור על אותה רמת עצמאות ואתיקה מקצועית גם כשהייעוץ חוצה דיסציפלינות?
למשל, האם עורך הדין שמייעץ ללקוח עסקי על אסטרטגיית גיוס הון, תוך כדי ליווי משפטי, נשאר בעמדה ניטרלית שמשרתת רק את טובת הלקוח המשפטית? ומה קורה אם אותו משרד מציע גם שירותים לגוף מתחרה באותו ענף? השאלות האלה מחייבות כל משרד לחשוב מראש על מנגנוני הפרדה, שקיפות ובקרה – כדי שלא לפגוע באמון ובסטנדרטים שהוא מחויב להם.
העתיד של השוק המשפטי נמצא בנקודה שבין התמקצעות עמוקה לבין התרחבות חכמה. לא כל משרד צריך להפוך לחברת ייעוץ, אבל כל משרד שרוצה להישאר רלוונטי, חייב להבין שהמונח "שירות משפטי" כבר לא מתאר רק פעילות בגדר החוק – אלא גם את מה שמקיף אותו.
