חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

יום עיון אתיקה מקצועית בבית הפרקליט – איך לא לעשות טעויות קשות…

tel-aviv bar associationביולי האחרון התקיים יום עיון בנושא אתיקה מקצועית בבית הפרקליט. במסגרת יום זה, העביר יו"ר מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין עו"ד אפי נוה שורה של טיפים, שערכם לא יסולא בפז, לטובת עורכי הדין שצבאו על אולם 1 בבית הפרקליט.

יום העיון הוא חלק מסדרה של הרצאות וימי עיון שניתנים בבית הפרקליט ללא עלות, ומיועדים לעורכי דין בתחילת דרכם; בין אם מדובר בצעירים בשנות העשרים לחייהם, בעורכי דין בעלי ניסיון אשר יוצאים לראשונה לקריירה עצמאית, או בעורכי דין שזו קריירה שנייה להם, ואשר עסקו לפני-כן במשלח-יד אחר.

עורך-דין אלמוג גפני מנהל יחידת עורכי דין צעירים במחוז ת"א והמרכז בלשכת עורכי דין והאיש מאחורי יום העיון, מסביר את חשיבותה של סדרת ההרצאות הללו: "מדובר בפרויקט שקם מתוך צורך; צורך שאני עצמי הרגשתי כאשר הייתי עורך דין עצמאי. עורכי-דין צעירים וחסרי ניסיון צריכים רשת ביטחון והדרכה בהרבה מאוד נושאים, שהם אמנם חשובים מאוד לכל עורך דין, אבל במהלך ההתמחות קשה ללמוד אותם", אומר גפני. אכן, המתמחה המצוי לא נחשף לסוגיות של אתיקה מקצועית, כמו ניגוד עניינים או איסור פרסומת, אבל אלו נושאים שעורך דין עצמאי חייב להכיר על בוריים כי המחיר של טעות בהם הוא מאוד כבד.

נראה שרוב באי הכנס הם עורכי דין צעירים בתחילת דרכם אשר יוצאים לדרך עצמאית על-כורכם: רק יד אחת הורמה בקהל לשאלתו של עורך-דין נוה "כמה מכם מצאו עבודה בתור שכירים?".

עורכי-הדין הצעירים שגדשו את האולם היו בוודאי מעדיפים לעבוד כשכירים משך כמה שנים לפני שיפתחו משרד עצמאי, אם בכלל, אבל נראה שמצב שוק עריכת הדין בישראל לא מאפשר מותרות שכאלו (או כמו שעו"ד גפני ניסח זאת: "עצמאי שעושה תיק אחד בחודש מרוויח את מה שהיה משתכר במשרד, ובתנאים טובים יותר").

"המוטו שהייתי נותן לסדרת ימי העיון הללו היא "כך לא תעשו טעויות קשות" אומר גפני. "הידע שאנחנו מעבירים בימים הללו הוא חיוני ובסיסי, ועורכי דין צעירים חייבים לדעת את הדברים שאנחנו מעבירים כאן, לא כדי להצליח, אלא כדי להחזיק את הראש מעל המים. בגלל זה ימי העיון הבאים יעסקו בכישורי מחשב ו-אופיס לעורכי דין, ובסוגיות מיסוי בפתיחת משרד".

ethics attorneyנראה שאפי נוה ואלמוג גפני הבינו טוב מאוד את המקום ממנו באים עורכי הדין הצעירים, באי הכנס. במהלך הרצאתו של נוה הקהל היה מאוד ערני ושאל ללא הרף שאלות מקצועיות ופרקטיות. ניכר היה שהנוכחים הביאו איתם רשימת שאלות "מהבית" ומשפטים כמו "היה לי מקרה…", "לקוח שלי ביקש…" ו-"האם פעלתי נכון…" נשמעו תכופות.

לדעת נוה, אתיקה מקצועית צריכה להילמד כקורס חובה במסגרת התואר במשפטים. הוא שיבח את המכללות אשר מציעות את הקורס כקורס בחירה, והפציר באוניברסיטאות ללמוד מהן. הרצאתו של נוה הייתה אינפורמטיבית מאוד ונגעה לסוגיות רבות של אתיקה מקצועית שיכולות לעלות במהלך העסקים של כל עורך דין, ועורך-דין מתחיל בפרט. החל משאלות שנוגעות לפוליסת הביטוח המקצועי, עם טיפים כיצד (אם בכלל) לעבור בין מבטחים, עובר דרך סוגיות המותר והאסור בפרסום ושיווק המשרד החדש, וכלה בהימנעות ממהמורות אתיות שהלקוח עצמו עלול לשים בדרכו של עורך הדין.

הניסיון לסכם את הרצאתו של נוה במשפט אחד מעלה בזיכרוני את הפתגם האמריקני "You Can't Fool an Honest Man". על פי המימרה, אדם הגון מלכתחילה לא יסתבך- לא בעסקים ולא עם החוק. אותו הדבר ניתן לומר גם על עורך הדין המתחיל המנסה לפלס את דרכו בעולם המורכב (והמאיים לעיתים) של האתיקה המקצועית. מי שפועל ביושר ובהיגיון בריא יצליח להימנע מרוב המכשולים.

וכעת למספר טיפים לשימוש ציבור עורכי הדין:

(1) שאילתות- אחד הכלים החשובים והפרקטיים ביותר אליהם התייחס נוה הוא השימוש בשאילתא. וועדת האתיקה של מחוז המרכז מפעילה מוקד למענה לשאילתות בנושאי אתיקה. נוה טוען שהמוקד עובד במהירות ומעניק תשובות מפורטות בכתב בכל נושא שמובא בפניו.

"היתרון הגדול" אומר נוה, "הוא שחוות הדעת שלנו היא כמו 'ביטוח משנה' בשבילכם" בהליך משמעתי. "אם מישהו יגיש נגדכם תלונה לוועדת המשמעת, אז העובדה שפעלתם לפי חוות הדעת שלנו תשמש לכם הגנה חזקה". נוה גם מזהיר כי השאילתא היא חרב פיפיות: "אם תפעלו בניגוד לחוות הדעת שלנו, העובדה הזו תשמש נגדכם בהליך משמעתי באותו עניין".

(2) עניין שכר הטרחה נושא נוסף שנוה דן בו בהרחבה. נוה ייעץ שלל המלצות מועילות ופרקטיות לעורכי הדין הצעירים, ביניהן ניתן לכלול הסברים על צורתו ותוכנו המומלצים של הסכם שכר הטרחה: "הכי חשוב לזכור" אומר נוה, "שרוב הפניות לוועדת המשמעת של המחוז הן פניות של לקוחות של עורך הדין הנילון, והנושא הנפוץ ביותר הוא עניין שכר הטרחה".

מסתבר שלקוחות נוטים להתלונן על עורכי הדין שלהם בנוגע לשכר הטרחה והרבה מאוד פעמים הם מרגישים מרומים.

חשוב להיזהר בניסוח הסכם שכר הטרחה ולהקפיד על כמה כללים:

legal fees

(א)   הסכם שכר טרחה חייב להיות בכתב! נכון שגם הסכם בע"פ הוא קביל, אבל אם תיאלצו להגן על עמדתכם בפני וועדת המשמעת או ביהמ"ש, אז אתם תיתפסו כצד "החזק" והנטל יהיה עליכם להוכיח כי ההסכם קיים ותקף.

(ב)    הסכם חייב להיות פשוט וקריא. חמישה עמודים בכתב צפוף נחשב בעייתי וארוך יתר על המידה. זה מעלה את הסיכוי לאי-הבנות וטעויות, וגם גורם לעורך הדין להצטייר רע בעיני וועדת המשמעת. שני עמודים בכתב ברור ומרווח זה האידיאל.

(ג)     אחד מהסעיפים החשובים חייב להיות סעיף קיזוז. למה? כיוון שעורך דין מתחיל עובד בדרך כלל לפי הצלחה, כך ששכר הטרחה יגיע מהתקבול. אי-אפשר לקזז אוטומטית את ההוצאות של עורך הדין במהלך המשפט (מומחים, ייעוץ, שליחויות, טלפון) מהתקבול שבפסק הדין, ולכן חשוב להסדיר את הנושא מראש. "כבר היו לי מתלוננים שטענו שהם היו בטוחים באמת ובתמים שעורך הדין שלהם יספוג את כל ההוצאות" אומר עו"ד נוה.

(ד)    סעיף חשוב נוסף חייב לקבוע שהסכם שכר הטרחה הוא עד למתן פסק-דין בערכאה הראשונה. זאת משתי סיבות: "דבר ראשון, אתם לא רוצים להיות שבויים של הלקוח" אומר עורך-דין נוה. תיאורטית, אם הסכם שכר הטרחה לא כולל הגבלה כזו, אז עורך הדין למעשה מחויב ללקוח עד למיצוי זכות הגישה (פקיעת הזכות לערעור, דחיית בר"ע או הכרעה בעליון).

(ה)   אם תפסידו בתיק והלקוח ירצה לערער, לא תוכלו להשתחרר מהייצוג. הסיבה השנייה היא שאם שכר הטרחה הוא על בסיס הצלחה, אז צריך להגדיר בדיוק מתי נמדדת ההצלחה, לדוגמה: אם זכית בתיק, אבל הצד שכנגד מערער והערעור התקבל, אז הלקוח ייאלץ להחזיר את הכסף, ואיתו גם את שכר הטרחה.

(ו)     מה קורה אם הלקוח לא רוצה לשלם? הרבה עורכי דין משתמשים בזכות העיכבון ומשאירים אצלם מסמכים מקוריים וכספים עד שהלקוח ישלם. עורך דין נוה הסביר שהדבר ייחשב תם לב רק אם עורך הדין המעכב גם הגיש במקביל תביעה לתשלום שכר טרחה.

(ז)     בניגוד למקרים אחרים בשאלות שכר טרחה, בהם וועדת המשמעת אוהדת מאוד את עורך הדין, במקרים של עיכבון הוועדה מקפידה על קוצו של יוד בבחינת תום הלב של עורך הדין. "עורך דין אשר מעכב מסמכים אשר דרושים ללקוח באופן דחוף (לדוגמה, הם נחוצים לו בתביעה שבה עומדת לחול התיישנות) ייחשב כמי שאיננו תם-לב", אומר עורך-דין נוה.

(ח)   כל ההוצאות חייבות להיות מתועדות ללא יוצאי דופן. אי אפשר לחייב באופן גלובאלי שום מרכיב משכר הטרחה. "היה לי מקרה", מספר עורך דין נוה, "של עורכת דין שחייבה, כעניין של מדיניות, את כל הלקוחות שלה ב-500 ₪ בחודש על הוצאות טלפון". אין הכוונה שצריך לעקוב אחר עלות כל שיחה בנפרד, אבל צריך לבצע רישום של השיחות שנעשו למען הלקוח ולחייב בהתאם.

(ט)   כאשר נשאל נוה על גובה שכר הטרחה המקובל, הוא היטיב לבטא את המתח המובנה בין המסגרת העסקית שבה מתנהל עורך הדין, לבין חוקי האתיקה המנווטים את התנהגותו: "ככלל, שהלקוח ישלם כמה שיותר עבור השירות שהוא מקבל; אבל אל תהיו חמדנים מידי, שכר טרחה של 40% זה מוגזם. עד שליש הייתי אומר שזה סביר".

insurance lawyer(3) ביטוח אחריות מקצועית עו"ד נוה טוען שאין דרך להפריז בחשיבות של הפרט הקטן הזה. ביטוח אחריות מקצועית הוא דבר שאסור לעבוד בלעדיו כיוון שעורכי דין חשופים מאוד לסיכונים. בדיעבד, עורך הדין הופך להיות המבטח של העסקאות בהן הוא מייצג.

נראה שגורלם של עורכי הדין שפוסחים על ביטוח הוא רע ומר: עורך דין נוה סיפר על מקרה, שבו עורך דין לקח על עצמו לטפל בתיק של תביעת ביטוח. אותו עורך דין לא היה מנוסה בביטוח, ולא ידע שההתיישנות חלה אחרי שלוש שנים, ולא שבע כמו בתביעה אזרחית רגילה. עורך הדין הגיש את התביעה באיחור של חצי שנה, ועקב ההתיישנות הוא הפסיד את התיק, ששוויו הוערך ביותר מ-300,000 ₪. אותו עורך דין לא היה מבוטח ולכן היה צריך לשלם ללקוח מכספו. הוא לא הצליח לגייס את ההון הדרוש ונכנס להליכים של פשיטת רגל, מה שגרר שלילה של רישיונו.

קיימות סיבות רבות למה לא כדאי לפתוח עסק קטן – הסיכונים, העלויות, חוסר הניסיון והחשש מכישלון. אבל ישנם בינינו כאלו שלפתוח משרד משלהם ממש "תפור" עליהם: הם אמביציוזיים, עצמאיים, נחושים ויודעים בדיוק מה הם רוצים. כמובן, כל העבודה הקשה שבעולם לא יכולה לפצות על מחסור בידע קריטי, ולכן מי שחשקה נפשו להיות עורך דין עצמאי, חשוב שישקיע זמן בללמוד את רזי המקצוע בכל דרך אפשרית.

ימי העיון של הלשכה הם דרך מצוינת לרכוש את הידע הדרוש לפתיחת וניהול משרד עצמאי. אנו כאן ב- Robus נמשיך להביא לכם את החידושים והעדכונים ה"חמים" בעולם המשפט.

 

קראתם עד כאן? הנה עוד כמה מאמרים שיכולים לעניין

התמודדות עם מצבי חרדה ודיכאון בסקטור המשפטי ובכלל

הנושא של דיכאון וחרדה הפך למגיפה בפני עצמו במהלך שנת 2020, והעדות הכי טובה לכך – היא שהכנס השנתי של ארגון הליגל מרקטינג העולמי (LMA – Legal Marketing Association) הקדיש סשן שלם לנושא – תחום שבישראל נחשב לא פעם ל- 'טאבו', וממעטים לדבר עליו – במיוחד בסקטור המשפטי.

קרא עוד