חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

התמודדות עם מצבי חרדה ודיכאון בסקטור המשפטי ובכלל

הנושא של דיכאון וחרדה הפך למגיפה בפני עצמו במהלך שנת 2020, והעדות הכי טובה לכך – היא שהכנס השנתי של ארגון הליגל מרקטינג העולמי (LMA – Legal Marketing Association) הקדיש סשן שלם לנושא – תחום שבישראל נחשב לא פעם ל- 'טאבו', וממעטים לדבר עליו – במיוחד בסקטור המשפטי. אולי זה נובע מהעובדה שעורכי דין נדרשים להציג איזו מידה של קור רוח וקשיחות כלפי הלקוחות… אולי נובע מהעובדה שלא רוצים להיתפס חלשים אל מול הצד השני… או שפשוט מחכים למישהו שיתחיל ויפתח את השיח. אז הודות לכנס המרתק הזה – הכפפה הורמה!

ההרצאה שהועברה ע"י הגברת אנג'לי בינדרה פאטל (Anjali Bindra Patel), מנכ"לית חברת היעוץ https://sweatours.com/ ,  נפתחת בכמה "עדויות" של עורכי דין שתיארו את המצב הנפשי בו הם נמצאים לאור משבר הקורונה. מדובר במצב חדש אליו נאלץ להסתגל העולם כולו, ומשפיע על כל אדם בצורה שונה. חלק מהגורמים המשפיעים על המצב:

  • עדכונים חדשותיים ש- 'קופצים' לנו כל העת
  • בהלת קניות (בעיקר בסגר הראשון)
  • בידוד חברתי
  • מקרים של הידבקויות בקורונה אצל אנשים קרובים אלינו
  • פיטורים

הסימפטומים שאנשים מעידים שהם חווים כוללים בין היתר שעמום, תסכול, כעס, בדידות, חוסר שקט, בלבול, חרדה, עצבנות, קושי בשינה ועוד. הבנת התסמינים השונים וההבדלים בין תסמיני דיכאון וחרדה, עשויים לסייע לנו לתחום את המצב הנוכחי ולעזור לעצמינו או לסובבים אותנו.

חשוב כמובן להבהיר כי לא תמיד מדובר במצב ברור וחד משמעי – לעיתים אנו יכולים לחוות תסמינים של דיכאון, או של חרדה או של שניהם. בכל מקרה – תמיד מומלץ להסתייע באיש מקצוע מוסמך.

דיכאון מתבטא יותר בתחושות של עצבות או כהות חושים. אם אדם חווה מצב של דיכאון, סביר כי הוא יציג פחות ופחות עניין בפעילויות\תחביבים שבעבר מצא אותם מהנים. כמו כן, רמות האנרגיה והמוטיבציה עשויים להיפגע גם כן. אדם החווה דיכאון הוא עלול להרגיש כי הוא "סוחב" אחריו עול או משקל כלשהו. גם קשרים חברתיים כמו עם הצוות במשרד, עם לקוחות או משפחה, עשויים להרגיש קשים להכלה.

בשונה מכך, חרדה מאופיינת יותר בדאגה כרונית. אדם עם חרדה עשוי להיות מודאג כל הזמן מהעתיד. אדם עם חרדה לרוב ינסה להימנע מהמצבים אשר גורמים לו חרדה, וזה אכן דבר שעשוי להקל באופן זמני, אך חשוב להבין שככל שאותו אדם ימנע מהמצב שגורם לו חרדה, כך המוח יחזק יותר את החשש מאותו מצב ויקבע את האדם יותר ויותר בבריחה מהמצב גורם החרדה – במקום להתמודד איתו. לא פעם, מצבים של דיכאון וחרדה באים יד ביד, ואנשים הסובלים מתסמינים של חרדה יכולים להציג גם תסמינים של דיכאון, וההפך.

זום אין לסקטור המשפטי

חשוב להבין שלחץ – בין אם בעבודה או בחיים האישיים – הוא טריגר משמעותי למצבים של דיכאון או חרדה. העבודה בתחום המשפטי לעיתים נראית כאילו אינה נגמרת, וזה משהו שמאוד "מייחד" את השוק המשפטי. העובדה שבעקבות הקורונה רובנו עברנו לעבודה בשלט רחוק, גרמה לחלקנו להרגיש מעט חסרי אונים עקב הרצון או התחושה שעלינו להיות כל הזמן "מחוברים" לעבודה. ישנה תפיסה רווחת שבגלל שיש לידנו מחשב, טכנולוגיה וכל העזרים הנדרשים, מצופה מאיתנו להיות זמינים בכל מצב – גם אם הילדים סביבנו, גם אם אנו מטפלים בקרוב משפחה, או סתם רוצים זמן פרטי. הנושא של עבודה מהבית לעיתים מעצים את הבעיה של חוסר היכולת להבדיל בין שעות עבודה ושעות פנאי. כאשר אנו הולכים פיזית למקום העבודה, יש תיחום דיי ברור לתחילת היום וסופו, והנסיעה חזרה הביתה ממקום העבודה מסמלת לרוב את תום יום העבודה והתחלת שעות הפנאי או הזמן הפרטי.

תחושת הציפייה מהסביבה מאיתנו להיות נגישים וזמינים כל העת, עלולה להביא אותנו לרמות חרדה גבוהות. מדובר בנושא שחשוב לתת עליו את הדעת בראייה של התעשייה כולה – איזון בין עבודה לזמן אישי בתקופת הנוכחית, ובכלל.

הסקטור המשפטי סובל גם מסטיגמה, לטענת המרצה, נגד הנושא של מצבי חרדה ודיכאון, וסביבת העבודה במשרדי עו"ד ממעטת לדבר על התחושות, הרגשות והמחשבות ביום-יום. בסקטור המשפטי כל נושא הלחץ מועצם פי כמה. מדובר בעבודה שנושאת עימה לחץ רב, הן מטעם קולגות, הן מטעם הצוות המשפטי ובעיקר מטעם הלקוחות (שלרוב מתמודדים עם לחץ וחרדה בעצמם מהתיק המשפטי המתנהל אצל עורך הדין). יש מאיתנו ציפייה להיות מוכנים ומזומנים לכל דבר ולכל תרחיש. חשוב להביע חמלה ולהיות מעט רגישים יותר כלפי הצוות המשפטי בתוך משרדכם, להתעניין בתחושות ובקשיים של הקולגות שלכם ולנסות לגלות הבנה. אם באופן קולקטיבי ננסה להיות מעט יותר סלחניים האחד לשני, וננסה להוריד את הלחץ מעצמינו – הדבר יחלחל הלאה ויצור מציאות חדשה ובריאה יותר.

לסיכום, ההרצאה נתנה סקירה כללית של המאפיינים לדיכאון וחרדה, איך ניתן לזהותם וכמובן איך ניתן להתמודד עימם. בהקשר של הסקטור המשפטי, לדעתי האישית, אין באמת אלמנט ייחודי אל מול סקטורים אחרים. הרעיון הכללי הוא לשאוף לשמור על work-life balance, להתנהג בקולגיאליות ככל הניתן, להגביל את שעות העבודה במיוחד במצבים בהם עובדים מהבית, וכמובן להבין שבסופו של דבר – זו רק עבודה.

מה ניתן לעשות כדי למזער חרדה ולהתמודד עם מצבי משבר?

  • הכניסו ביומן זמן אישי לעצמכם
  • הגבילו את צריכה החדשות. הרעיון הוא להישאר מודעים, אך לא לעסוק באובססיביות בנתוני התחלואה, בכמות הנפטרים, בישיבות הקבינט וכו'
  • הרבה אנשים התחילו להגביל את התראות המייל שלהם רק לשעות העבודה, כך שבתום יום העבודה הם לא יקבלו התראות על מיילים נכנסים, עד לתחילת יום העבודה הבא. מומלץ לנסות!
  • נסו לשמור על שגרה כלשהי במהלך היום – בעיקר בעבודה מהבית
  • הקפידו על תזונה בריאה
  • למרות הריחוק – נסו לשמור על קשר רציף עם היקרים לכם

נסו לשחרר מהרצון לשלוט בכל דבר. המציאות מראה לנו פעם אחר פעם שהחיים דינאמיים והפכפכים, וחשוב שננסה לאמן את המוח שלנו לקבל את זה בהבנה

מוזמנים לבלוג משרד רובוס על מנת לראות פוסטים נוספים בנושא כנס ה- LMA – קישור.

קראתם עד כאן? הנה עוד כמה מאמרים שיכולים לעניין

רשתות משפטיות – כפר גלובלי של עורכי דין

המושג 'כפר גלובלי' נטבע במקור בשנת 1959 על ידי חוקר התקשורת מרשל מקלוהן, שעשה בו שימוש על מנת להסביר את הזהות שנוצרה, או אפילו שותפות הגורל שנוצרה, בין תושבי העולם לאור צריכה תקשורתית ותקשורת ההמונים.

קרא עוד