הטמעת כלים מבוססי בינה מלאכותית (AI) משנה במהירות את הענף המשפטי ברחבי העולם, וגם כאן בישראל – אם כי בקצב שינוי נמוך יותר.
אם עד לפני זמן לא רב כתיבת חוות דעת מורכבת דרשה שעות ארוכות של מחקר, בדיקה והשוואה – הרי שכיום אותה עבודה בדיוק יכולה להתבצע בתוך דקות ספורות באמצעות מערכות מבוססות בינה מלאכותית (GenAI).
השינוי הזה אינו טכנולוגי בלבד – הוא ארגוני, כלכלי ותרבותי – והוא משפיע על מבנה המשרד, על שכר הטרחה, על ציפיות הלקוחות ועל עתיד עורכי הדין הצעירים.
דו"ח מיוחד זה של חברת רובוס בוחן כיצד הבינה המלאכותית מעצבת מחדש את הסקטור המשפטי בעולם – ומה המשמעות עבור ישראל בשנת 2026.
- שינויי כוח-אדם
משרדי עו"ד גדולים בארה"ב (משרדי AmLaw 100) שהכניסו כלי בינה מלאכותית לשימוש יומיומי דיווחו על קפיצת מדרגה בפרודוקטיביות של הצוות המשפטי. צמצום דרמטי של עבודות מחקר משפטי משעות מרובות לדקות, ותהליכי המרה של מענה לתגובות משעות רבות – לדקות בודדות.
למרות זאת (ולפחות כרגע) למשרדים גדולים בארה"ב אין כרגע כוונה להיפטר מעורכי דין. נהפוך הוא – גיוס צוות משפטי זוטר בעיקר נמשך בקצב גבוה, ונחצו לאחרונה כמה שיאים של גיוס עובדים חדשים – וזאת למרות חששות מעתיד האוטומציה בתחום.
עם זאת הדרישות משתנות, והמשרדים מבקשים לאתר עורכי-דין עם כישורי עבודה במערכות AI, וזאת לצד גיוס הולך וגובר של צוות שאינו משפטי כלל ועיקר – אלא אנשי תוכנה ומומחי נתונים.
- שינויים כלכליים בסקטור
השינוי הגדול ביותר מתקרב לסקטור המשפטי כמו כדור שלג במורד ומאיים לשנות את כלכלת התחום. היעילות הגבוהה של כלי הבינה המלאכותית מאיימים על מודל התמחור השעתי המוכר במשרדי עורכי-הדין בעשרות השנים האחרונות.
מחקר של Thomson Reuters העלה כי עליית הפרודוקטיביות בסקטור המשפטי עשויה להביא לחיסכון של כולל של למעלה מ- 20 (!) מיליארד דולר בשוק המשפטי בארה"ב לבדה, או במילים אחרות – הרבה מאוד שכר טרחה שלא יגיע בסופו של דבר למשרדים, וזאת על רקע עשרות אלפי שעות חיוב שייחסכו.
אל מול נתונים שכאלה, למשרדי עורכי הדין אין ברירה אלה לבצע שינוי בעולמות גביית שכר הטרחה. מדובר בשינוי ולא במהפכה, מכיוון שמשרדי עוה"ד ינסו לשמר את המודל השעתי ככל שניתן ויכניסו באופן הדרגתי אפשרויות תמחור אלטרנטיביות – בין אם תמחור קבוע (Fix Fee) או תמחור לפי תוצאה (Success Fee).
- אימוץ כלי בינה מלאכותית
תהליכי אימוץ ה- AI במשרדי עורכי הדין מרקיע שחקים, וניתן לומר כבר בפה מלא כי לא מדובר בשינוי עתידי אלא בכלי חובה בסקטור המשפטי. 90% ממשרדי ה- top100 בבריטניה כבר אימצו וניסו כלים מבוססי GenAI, ו- 75% מהמשרדים הללו כבר ממליצים ללקוחותיהם להסתייע בכלי ה- AI הללו.
אין ספק כי משרדים שלא משתמשים בכלי בינה מלאכותית (ולא מעדכנים על כך ברשתות החברתיות ובניוזלטרים שלהם) פוגעים במיתוג שלהם ושוחקים את התחרותיות שלהם אל מול משרדים מקבילים, לרבות בבעיות בשימור כוח-אדם.
- שינוי תרבות העבודה
ההשפעה על תרבות העבודה בבריטניה ניכרת בגיוס עובדים – שותפים בכירים מציינים שהם מעדיפים לגייס עורכי דין עם נטייה טכנולוגית וידע קודם בבינה מלאכותית (אין צורך בידע תכנותי, אך ניסיון עם כלים דיגיטליים הוא יתרון מרכזי).
לעובדים הצעירים משרדי עוה"ד מציעים הכשרות מקצועיות ייעודיות לתחום הבינה המלאכותית, והאינטגרציה של הכלים הללו ל- day to day מנגישה להם במהירות תובנות משפטיות חדשות.
יותר ממחצית משרדי עוה"ד בגרמניה ביצעו לפחות פרויקט AI אחד במהלך השנה החולפת – בדגש על תחום של ניתוח ויצירה אוטומטית של מסמכים. אותם משרדים דיווחו ש- 75% מהפרויקטים היו מוצלחים, ו- 50% מהם כבר הראו הפחתה בעלויות בעבור הלקוחות – ויעילות מוגברת עבור משרד עורכי הדין.
בגרמניה רוב משרדי עורכי הדין משלבים כלי בינה מלאכותית בעבודה השוטפת, ורוב מכריע מהמשרדים (87%) טוענים שהטכנולוגיה שיפרה את העבודה היומיומית של עורכי הדין, ורוב מכריע מהם (85%) מצפים שתפוקת העבודה תעלה.
יחד עם זאת משרדי עוה"ד חוששים מתופעת ה- 'הזיות' (hallucinations) שאמנם צומצמה אך עדיין קיימת.
בסינגפור יש תהליך מהיר של הטמעת טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית. בשנה החולפת סינגפור עברה משלב ה- 'ניסיון' לשלב ההטמעה בכלי GenAI. בחלק מהמשרדים (עדיין מצומצם) רוב מכריע של המטלות השגרתיות עברו למערכות AI ועורכי הדין התפנו לפעילות הכוללת cost <> effective גבוה לעורכי הדין.
נושא נוסף שקיים בשוק המשפטי בסינגפור הוא תחרות משמעותית מאוד (בדומה לשוק בישראל) ולחץ קשוח מצד הלקוחות על שכר טרחה. הלקוחות דורשים מודלים חסכוניים של שכר טרחה (מבוססי Fix או שכ"ט מבוסס תוצאה), ומשרדי עו"ד קטנים מתקשים לממן את העלויות הנדרשות להטמעה – וכאן בדיוק נכנסת ממשלת סינגפור – שלל תוכניות ממשלתיות מקצות מענקים והכשרות לקידום ה- AI במשרדי עו"ד.
- השפעה על משרדי עורכי הדין בישראל
גם בישראל השפעת ה- AI ניכרת במגמות דומות ובעוצמה רבה במשרדים הגדולים והבינוניים. פירמות מובילות הקימו ועדות ייעודיות והרחיבו את תקני החדשנות, חלק מהמשרדים הקימו וועדת AI פנימית ומפעילים תוכניות הכשרה רחבות לכל הצוות במשרד לשימוש בכלי בינה מלאכותית. גם מספר משרדים הכניסו כלי AI לשימוש רווח (בדגש על המשרדים הגדולים), לרבות כלים בינלאומיים מוכרים לדוגמת Harvey ו- Spellbook.
במקביל לכך, במשרדי עוה"ד מגדירים מחדש תכונות הנדרשות ממתמחים ומעורכי-דין צעירים – מראיינים מחפשים מועמדים עם נטייה טכנולוגית ומהירות למידה גבוהה. הכיוון ברור – זמן הטיפול בהסכמים רגלים מתקצר באופן דרמטי, האוטומציה מאפשרת לצוות המשפטי להקדיש זמן רב יותר לניתוח וגיבוש רעיונות משפטיים מורכבים – והצוות המשפטי נדרש 'ליישר קו' בנושא מבחינת תכונות.
ושינוי משמעותי שלא ניתן להתעלם ממנו, הוא כמובן השינוי בשכר הטרחה. נדמה שהשינוי איטי יותר ממדינות מתקדמות אחרות, אך אם עד היון המודל הרווח הוא מודל שכ"ט שעתי – הרי שיש מעבר הדרגתי לתמחור לפי תוצאה, ריטיינר שוטף או על בסיס ערך.
אגב, בכל הקשור לאתיקה ורגולציה, לשכת עורכי הדין הוציאה ב־2024 הנחייה מקדימה המחייבת שקיפות – עורכי דין נדרשים ליידע לקוחות כאשר עושים שימוש בכלים מבוססי AI ולפרט את המגבלות והסיכונים הכרוכים בכך, זאת לצד אזהרות של שופטים לגבי שימוש בלתי מפוקח בטכנולוגיה.
אימוץ הטכנולוגיות במשרדי עורכי הדין הפך לחלק בלתי נפרד מתחום הליגל מרקטינג במשרד – כל הקשור לתהליכי שיווק ופיתוח עסקי המדגישים את כלי ה- AI כדי למשוך לקוחות ולגייס עובדים ברמה הגבוהה ביותר.
גם סביבת העבודה של הצוות המשפטי משתנה – עבודה גמישה ומרחוק שפועלת כבר לא מעט שנים מצטרפת למערכות טכנולוגיות מתקדמות שמטרתן צמצום שחיקה של עורכי-דין צעירים ומעניקים work-life-balance טוב יותר.
או במילים אחרות – עורכי-דין ומתמחים צעירים מצפים (!) כיום שמשרדי עורכי הדין יציעו להם טכנולוגיים מודרניים כדי שיוכלו 'לחשוב כמו עורכי-דין' החל מתחילת הדרך.
- סוף דבר
השינויים בעקבות כניסת ה־AI לשוק המשפטי מסמנים את הדרך לתמורות מהותיות – יעילות פרודוקטיבית חסרת תקדים, דרישה לקריטריונים חדשים בכוח-אדם ותמחור גמיש יותר.
עורכי הדין בישראל – במשרדים גדולים וממותגים ובמשרדי בוטיק קטנים יהיו חייבים להיערך על ידי הכשרה מתמדת והטמעת תהליכי עבודה משולבי בינה מלאכותית, ועל ידי גיוס מועמדים עם אוריינטציה טכנולוגית.
חשוב לציין שדווקא בשוק המשפטי בישראל – הנותן דגש מהותי לגודל המשרד – מרכז הכובד עומד לעבור לקריטריונים של יעילות וחדשנות ולא גודל המשרד.
גם משרדי עו"ד קטנים ובינוניים יכולים להפוך את אימוץ כלי ה- GenAI ליתרון תחרותי ולהבטיח ללקוחות 'חבילת שירותים מבוססי AI' – ולהגדיל את הרווחיות של המשרד באמצעות שימוש בטכנולוגיה.
*** תודה לצוות חברת Robus על הכתיבה ואיסוף הנתונים, וכן לעו"ד אסף בן דוד על הסיוע והתמיכה.
