זוכרים את התקופה בה הסוגיות המשפטיות בחברתכם היו בטיפולו של משרד עורכי דין בודד, ובידי עורכי דין אותם הכרתם באופן אישי? עבור חברות רבות אשר צמחו במהירות, מדובר בלא יותר מזיכרון רחוק, וכיום ענייניהם המשפטיים מטופלים על ידי מספר משרדי עורכי דין המעסיקים עשרות עורכי דין במקביל.
לנוכח הוצאות משפטיות הולכות ומאמירות וריבוי משרדי עורכי דין המלווים את החברה, מנהלים רבים מוצאים את עצמם מתמודדים עם השאלה הבלתי נמנעת– האם עליי להקים מחלקה משפטית בחברה שלי?
יועץ משפטי פנימי – מבט היסטורי
בעבר הלא כל-כך רחוק, הסיבה העיקרית להקמת מחלקה משפטית בחברה הייתה החיסכון בעלויות משפטיות. בעוד שלפני כעשרים שנה היו מעט מאוד חברות ישראליות עם מחלקות משפטיות, כיום יש יותר ממאה חברות כאלו.
צמיחה מטאורית זו קשורה יד ביד להבנה כי חברות יכולות להעסיק עורכי דין פנימיים במחירים זולים ופחותים מהעלות המשתלמת למשרדי עורכי דין חיצוניים בעבור שירותים משפטיים. למרות הקמת מחלקות משפטיות, בחברות רבות נותרה הדומיננטיות בנושא הטיפול בסוגיות המשפטיות בידי משרדי עורכי הדין החיצוניים.
כיום, ישראל מתגאה בכך שיש לה יותר חברות ב-Wall Street מאשר לכל מדינה אחרת בעולם, מלבד קנדה. כפי שניתן לתאר, פעילות זו דורשת משאבים משפטיים יקרים ביותר.
בנוסף, הגידול העולמי בחוקים ורגולציות (לדוגמא חוק סרבנס-אוקסלי, חוקים נגד שחיתות, WEEE, ROHS, הגבלות על "מינרלי קונפליקט", דיני עבודה ועוד) בשילוב עם הגידול בליטיגציה ובעיסוק בקניין רוחני הופכים את המשימה של ניהול סוגיות משפטיות בחברה למרתיעה במיוחד. מיותר לציין כי התרחשויות אלו קורות בו בעת שהעלויות המשפטיות ממשיכות לעלות ולהרקיע שחקים.
שיקולים הנוגעים להקמת מחלקה משפטית
נשאלת השאלה – באיזה שלב הופכת הקמת מחלקה משפטית לפתרון ההגיוני והמומלץ לחברה? תשובה לשאלה זו תלויה בסוג העסק של חברתכם, במאפייני התעשייה בה אתם פועלים, בהיותכם חלק מחברה הנסחרת בבורסה או כזו אשר מתכננת לצאת להנפקה, במספר העובדים בחברתכם, ובמיקום בו החברה פעילה.
הנה כי כן – מחלקה משפטית בחברה כבר אינה בבחינת חיסכון בעלויות באמצעות העסקת עורכי דין פנימיים. כיום, על כל חברה ליישם אסטרטגיה משפטית אקטיבית, המותאמת לסוגיות המשפטיות עמן היא מתמודדת. כל חברה פועלת בצורה שונה ובעלת צרכים משתנים.
השאלות המרכזיות בנוגע להקמת מחלקה משפטית מתרכזות בצרכים המשפטיים של החברה מנקודת מבט עסקית, לרבות:
- עם אילו חוקים ורגולציות על החברה להתמודד?
- אילו נהלים החברה מחויבת לקיים?
- באילו סוגים של חוזים החברה עוסקת באופן שוטף, ובאיזה נפח?
- מיהו הגורם המועדף לניהול וטיפול בפעילויות משפטיות אלו?
- מי מנהל ומטפל בפעילות זו עכשיו, והאם ניתן לעשות זאת באופן יעיל יותר?
ההזדמנות דופקת בדלת
אכן, לשאלה אודות נחיצותה של מחלקה משפטית בחברה אין תשובה מוכתבת מראש, כי אם כזו התלויה במאפייניה הפרטניים של כל חברה וחברה. אך, כמו בכל עסק אחר, מה שנתפס ע"י מנהלים מסוימים כחיסרון וכקושי, מתפרש אצל מנהלים אחרים כהזדמנות עסקית של ממש.
למשל, חברות מסוימות מעבירות את הטיפול בחלק מהעניינים משפטיים לצוות העסקי או האדמיניסטרטיבי בחברה. מקרים אחרים יזדקקו לטיפולם של עורכי דין חיצוניים אשר ייבחרו בקפידה. עבור חברות אחרות, הפתרון טמון בהקמתן של מחלקות משפטיות, אשר ייבנו בקפידה ובהתאם לניואנסים הקיימים בסביבתה המשפטית של החברה.
לסיכום, בין שהאשם טמון ברגולציה קפדנית, בצמיחה מהירה או בהתפתחויות וחידושים משפטיים, מבחן המציאות מראה כי חברות מצליחות שאינן מחזיקות במחלקה משפטית מתקשות לנהל את משרדי עורכי הדין המלווים אותן.
אכן, בעת פיתוח האסטרטגיה המשפטית של החברה, אין "נוסחת קסמים" המתאימה לכל החברות כאחת. יחד עם זאת, בעבור אותן החברות אשר יצליחו להרכיב את הנוסחה המתאימה, התגמול יהיה מידי ומשמעותי.
—————————————————————–
* עו”ד וויליאם וייזל הינו ראש תחום ייעוץ ואסטרטגיה למחלקות משפטיות ולחברות במשרד Robus
עו”ד וייזל מחזיק בניסיון של למעלה מ-3 עשורים במהלכם שימש כיועץ משפטי של מספר חברות ישראליות ציבוריות הנסחרות בארה”ב, תוך צבירת ניסיון מעשי רב בכלל תחומי המשפט. ביל הינו עו”ד מסחרי מנוסה בעל הבנה בינ”ל רחבה לרבות מומחיות בשוק המשפט והעסקים בארה”ב. עו”ד וייזל הינו גם מרצה אקדמי פעיל, ומנהל קורס בתכנית המוסמך במנהל עסקים (MBA) של אוניברסיטת חיפה שכותרתו Business and Law Convergence.