על רקע השינויים הטכנולוגיים ההולכים ומתרחבים וההצעות העומדות לפתחם של עורכי-דין בנושאי שיווק, פרסום ופיתוח עסקי, נושאים בהם עוסק רבות משרד Robus, פורסם מאמר פרי עטנו בעיתון The Marker.
המאמר עוסק בצורך הדחוף בשינויי אתיקה בלשכת עורכי-הדין, על מנת להתאים את הכללים החלים – לתקופה בה אנו חיים, במיוחד על רקע השינוי המתחולל בנושאים אלו בלשכת עורכי הדין בארה"ב.
המאמר מובא מטה במלואו, לקישור למאמר כפי שפורסם בעיתון The Marker מוזמנים להקליק כאן. קריאה מהנה!
———————————————————————————————-
הקו הדק שבין שידול לבין שיטת שיווק לגיטימית / עו"ד זהר פישר
לשכת עורכי הדין אינה עושה דיי על מנת לנסות לחבר בין כללי האתיקה הקיימים – לבין הטכנולוגיות החדשות שבנמצא
בזמן שבישראל התחולל רעש גדול סביב העובדה שמשרד עורכי דין הציע את שירותיו דרך אתר השוברים "גרופון", בארה"ב אישרה לאחרונה לשכת עורכי הדין את השימוש באתרי קנייה חברתית לצורך שיווק משרדי עו"ד.
כיצד לשכת עוה"ד האמריקאית מצליחה לשמור על כללי האתיקה ובמקביל לאפשר שימוש בטכנולוגיות שיווקיות חדשות? האם ללשכת עוה"ד הישראלית יש מה ללמוד מהשיטה האמריקאית?
כבר בתחילה השנה הנוכחית ובעקבות פרסום פרשת 'הקופון המשפטי' קבעה לשכת עורכי הדין בישראל את מה שלרבים היה ברור מאליו, כי שיווק של משרדי עו"ד דרך "קופונים" או שוברים – הינו אסור בתכלית. הסיבה להצהרה זו, בין היתר, הינה שפרסום מסוג זה מהווה הפרה של איסור השידול ופוגע בתדמית ובכבוד המקצוע.
מה לגבי צורות שיווק אחרות? איפה עובר הקו בין שידול לבין שיטת שיווק לגיטימית?
בעידן ההייטק, הטכנולוגיה מתקדמת מהר מאוד ושיטות שיווק חדשות יוצאות לשוק בקצב מהיר. למרות זאת, נראה כי משרדי עורכי-דין אשר בין כה וכה סובלים מתחרות עזה בשוק נדרשים להישאר מאחור מכיוון שלשכת עורכי הדין אינה עושה דיי על מנת לנסות לחבר בין כללי האתיקה הקיימים – לבין הטכנולוגיות החדשות שבנמצא.
בדו"ח של לשכת עורכי הדין האמריקאית מאוקטובר השנה, פורסם כי הלשכה מאשרת שימוש בשוברים לשיווק עורכי-דין. לשכת עוה"ד בארה"ב מציגה גישה שונה מהמתרחש בלשכה בישראל, ובמקום גישה פטרנליסטית האמריקאים מציגים ניסיון לגשר ולתאם בין כללי האתיקה לבין הטכנולוגיות החדשות.
הדו"ח מתאר כיצד הלשכה בוחנת סתירות אפשריות בין הטכנולוגיה לאתיקה, ומציעה פתרונות לריכוך הפגיעה בכללים על-ידי ניתוח מהותי של כללי האתיקה.
לדוגמה, הלשכה בארה"ב אוסרת לחלוק שכר טרחה עם מי שאינו עו"ד, אך בפרסום קופון משפטי נדרש המפרסם לשלם למנהלי האתר. ממבט ראשון נדמה כי אין אפשרות למנוע פגיעה בכלל האתי, אך הלשכה האמריקאית מוצאת פתרון וקובעת כי תשלום הפרסום הינו תשלום מקדמי אשר לא תלוי בקניית השוברים עצמם ולכן אין לראות בו כחלוקת שכר טרחה.
בנוסף, הלשכה האמריקאית הקפידה להתייחס לחשיבות הגדולה שיש בהחזר כספי ובפירוט נכון של כל התנאים לעסק וכן מצב בו בשל ניגוד עניינים הקונה זכאי להחזר כספי מלאה. תנאים אלה שומרים על כללי האתיקה ומאפשרים התאמה עם סוג השיווק.
אין הכוונה במאמר זה לשינוי כללי האתיקה בנושא קופונים בישראל. אין ספק כי הדרך עוד רחוקה מכיוון זה. ברם, אין סיבה שלשכת עוה"ד בישראל לא תאמץ את שיטת הניתוח האמריקאית ותאפשר שימוש בטכנולוגיות חדשות בעולם המשפט, במקום לפסול אותם בטענה שקיימת בהם סתירה עם כללי האתיקה הקיימים, כללים שחוברו לפני עשרות בשנים עת האינטרנט היה חלום עתידני רחוק.
ההתאמה של כללי האתיקה לטכנולוגיות החדשות לא רק מאפשרת את קידומו של העולם המשפט והתאמתו למציאות החיצונית, אלא גם מאפשרת ניתוח עמוק יותר של כל כלל וכלל אשר לבסוף מביאה אותנו למהות האמיתית שלו. אם לשכת עוה"ד רואה כמטרה את קידומו והתחדשותו של השוק המשפטי בישראל, היא נדרשת להיפתח – גם אם במידה מוגבלת – ולהתאים את כלליה לעולם הסובב אותה.
לקישור למאמר כפי שפורסם בעיתון The Marker מוזמנים להקליק כאן.
* הכותב הוא ראש משרד רובוס, משרד ייעוץ ופיתוח עסקי למשרדי עורכי דין