עולם המשפט מצטייר לא פעם כחלק מאליטה מבריקה. בפועל ובמבט מבפנים, היא לא פעם 'מכבסה תעשייתית' עם חליפות, מסמכים וחשבוניות. בשנים האחרונות, הפער בין התנאים של מתמחים ועורכי דין צעירים בישראל לעומת ארצות-הברית הפך… איך נאמר… קיצוני.
בעוד שבישראל מתמחה בודק אם נשאר לו מספיק ב- 10bis לארוחת צהרים, מקבילו מעבר לים חותם חוזה עבודה עם שכר שנראה מתאים יותר להייטק מאשר לעריכת דין.
משרד גדול משכורת קטנה
אפשר לטעון ברצינות שמתמחה בארץ חי בשכר סטודנט, רק עם אחריות של עורך דין ושחיקה של מנהל מחלקה, ובלי הבונוס בדולרים בקצה. וכמו כל השוואה ישראלית-אמריקאית קלאסית – התוצאה מראש אינה הוגנת.
בצד הישראלי, ההתמחות עדיין נחשבת כמעין "שלב חינוכי" ולכן מתוגמלת בהתאם: שכר צנוע, תנאים 'מאתגרים' לעיתים, ותחושת תודה על עצם ההזדמנות להשתייך.
סקרי קודקס וגלובס מראים ששכר המתמחים נשאר זהה מאז 2022 ועומד על כ- 11,500 ₪ ברוטו בחודש במשרדים הגדולים (כ- 50-150 עורכי-דין) במגזר הפרטי. שכר זה נשחק במונחים ריאליים עקב אינפלציה, ולו היה מעודכן היה עומד על כ- 13,000 שקל בחודש. משמע ישנה שחיקה ריאלית של כ- 12% עקב האינפלציה! ואלו המספרים הגבוהים בשוק.
במשרד בינוני שבו 15-50 עורכי-דין, שכר המתמחים עלה מהשנה הקודמת, ועומד כעת בטווח של כ- 9,000-10,500 ₪ ברוטו בחודש. במשרדי בוטיק גם כן הייתה עלייה וכעת משלמים למתמחים בין 10,500 ל- 12,300 ₪ ברוטו בחודש. במשרדים קטנים של פחות מ- 10-20 עורכי-דין, שכר המתמחים מתחיל גם מ- 7,500 ₪ ברוטו בחודש. ובמגזר הציבורי, טווח השכר החודשי נע בין 5,900-7,000 ₪ ברוטו. נציין שנכון למאי האחרון, שכר הדירה הממוצע בארץ קפץ ל- 4,853 ₪ לחודש.
ולאחר שהתקבלתם ללשכה?
בשוק המשפטי בישראל, עורכי-דין מתחילים במשרדים קטנים-בינוניים מרוויחים בין 9,000-12,900 ₪ בחודש, עם פוטנציאל להגיע ל- 17.9-24.1 אלף ₪ בשנות הניסיון המתקדמות – וזאת בתנאי כמובן ששורדים את הדרך ולא בורחים להייטק, אקדמיה או תחומי עיסוק אחרים לחלוטין. נציין גם שהשכר הממוצע לעו"ד צעיר במגזר הפרטי מטפס בקצב של 1.5-5% לשנה – פחות מקצב עליית המדד.
במשרדים הגדולים, השכר של עורך-דין בשנתו הראשונה עומד בממוצע על כ- 13,600 ₪ ברוטו בחודש. לפי גלובס, בשנים המתקדמות שכר במשרדים הגדולים יכול להגיע גם ל- 28 אלף ₪ ואפילו לעבור את ה- 30 אלף ₪ ברוטו לעוסקים בתחומי הליטיגציה המסחרית והייטק.
ומעבר לים –
בארצות-הברית ובמיוחד במשרדים הגדולים שם (BigLaw), עורכי דין צעירים נכנסים למערכת משומנת היטב. הנתונים מסקר שכר העובדים לשנת 2025 של ה- NALP (The National Association for Law Placement) למראים שהשכר לעורך-דין שכיר שנה ראשונה במשרד גדול (BigLaw) עומד על כ‑ 160 אלף דולר לשנה (כ- 520,000 ₪), עם בונוסים שמתחילים ב‑20 אלף דולר (כ- 65,000 ₪) ומטפסים למאות אלפי דולר.
כמובן שהסכומים משתנים תלוי בשנות הוותק ומסלול הקידום שהוגדר. כך למשל, במשרדים בינוניים בארצות-הברית, שכר של עורך-דין מתחיל הוא כ- 100,000 דולר לשנה, כלומר כ- 323,000 ₪ לשנה. זאת בעוד שהשכר השנתי אליו יכול להגיע עורך-דין מתחיל במשרד גדול בישראל הוא כ- 165,000 ₪ ברוטו לפי הממוצע החודשי שהצגנו.
אם הפה שלכם עדיין לא נפער, נתון נוסף משנת 2024 הוא ששכר הטרחה של עורכי דין מובילים בתחומם זינק לתעריפים של כ- 2,500 דולר לשעה! משמע – סביבות ה- 8,000 ₪.
ביס מהטבות, ביס מהנפש
גם בתנאים הנלווים הפער ניכר. בישראל, משרד שמשקיע בכרטיס סיבוס או 10bis, מטבחון ראוי וקורס הכנה לבחינות – נחשב ל- ״מפנק״. זרוק עוד יום קצר בשבוע או יום עבודה מהבית ואתה קופץ לראש סדר העדיפויות עבור מועמדים רבים שמחפשים התמחות.
בארה״ב, השפע מגיע בתצורה של צ'ק חודשי, ביטוחים פרטיים מקיפים, חבילות רווחה ושירותים משלימים לעובד ועוד. כל אלו הם הסטנדרט – לא הבונוס. כלומר, מה שכאן אנחנו תופסים כפריבילגיה, נתפס מעבר לים כתנאי בסיס לעבודה.
אבל לא הכל ורוד יותר בצד השני של הגלובוס. מדברים על שחיקה ואיזון גם פה וגם שם – כאן השכר נשחק וההטבות קוסמטיות בעוד שבארצות-הברית השכר ממריא והמחיר משולם בבריאות הנפש. כן – יותר מאשר הקושי בארץ.
אפשר להתמרמר ולומר שכשאין 'כסף גדול' מוכרים "תנאים" ותחושת שליחות של "להיות חלק ממשרד גדול". אך היתרון הישראלי הגדול מגיע בתפיסת ה- "Work-life balance".
אולי יגידו חלק שהתגמול שווה את זה, אך בארה"ב עורכי דין מתחילים צריכים לעמוד בסטנדרטים של 166-200 שעות חיוב בחודש, שבתות בטאבו וחברים שאתה רואה בעיקר ברשתות. לעומת זאת בישראל, הבנצ׳מרק עומד על כ- 140-150 שעות חיוב בחודש.
אם בארה"ב יקראו את הנתונים האלו והתנאים המפורטים בקודקס, הם עלולים לקנא ביכולת לצאת מהמשרד לפני חצות.
ומה לגבי קידום?
בארה״ב הכול מדיד: שעות חיוב, ביצועים, לקוחות – ואתה מטפס או נושר. בישראל – הכל גמיש, לטוב ולרע. אין נוסחה ברורה מתי עובד צעיר יהפוך ל- ״שותף עתידי״ ולעיתים נדמה שהקידום תלוי יותר בכימיה משרדית מאשר בכישרון מקצועי.
אז האם הדשא של השכן ירוק יותר?
תלוי אם בוחנים את צבע הדשא, או את איכות הקרקע. מי שמחפש כסף, מסלול מוגדר וזוהר – ימצא את אמריקה מפתה מאוד. מי שמעדיף איזון, אנושיות וגמישות עשוי לגלות שדווקא כאן, בין קפה הפוך לפסק דין בעליון, אפשר לגדול לאט, אבל בדרך יציבה.
ובשורה התחתונה? בישראל מגדלים עורכי דין. למרות הכל, השוק המשפטי בישראל מתפתח במהירות, והפתיחות לחדשנות ולגמישות מעניקות לעורכי הדין הצעירים הזדמנויות אמיתיות לצמוח, להוביל ולשנות את פני המקצוע – כאן ועכשיו.
